שִׁמְע֤וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֝הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃
העמק שאלה
ולמש"כ מתבאר יפה מה שאנו אומרים בנוסח הברכה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ולשון המחדש פירושו כמשמעו שאין כל יום דומה לחבירו במקור העליון וכמש"כ בס' נפש החיים ש"ב פ' י"ג לענין תקוני תפלה, ואע"ג שתחת השמש אין כל חדש בטבע הבריאה, מכ"מ למעלה מן השמש יש איזה שנוי וחדוש, וזה החדוש הוא עפ"י שנוי בצרופי שמותיו ית'. והיינו חדוש הלכה לפני הקב"ה, שהביאו בב"ר פ' מ"ט אין יום ויום שאין תקב"ה מחדש הלכה בב"ד שלמעלה שנא' שמעו שמוע ברוגז קולו והגה מפיו יצא, ולא שמשנה ח"ו דין בתורה שניתן לנו להורות למעשה, והלא לא בשמים היא, אלא לפניו ית' הוא משנה הצרופים וטבע הבריאה באיזה דבר.