כִּ֤י לַשֶּׁ֨לַג ׀ יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֝גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ׃
תורה תמימה
מרחפת וגו'. דרש רבי יהודה בן פזי, בתחלה היה העולם מים במים, שנאמר ורוח אלהים מרחפת על פני המים, חזר ועשאו שלג ועשאו ארץ, שנאמר (איוב ל״ז:ו׳) כי לשלג יאמר הוא ארץ כיתכן בטעם הדרשא דקשה לי' למה לא חשיב הכתוב גם בריאת עפר, לכן דריש כי העפר נתהוה מן המים כדמפרש. והנה בבבלי חגיגה ט"ו א' איתא דרשא על לשון מרחפת בשם בן זומא, ונדחית, ולכן השמטנוה. .
(ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א)
(ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א)
עזרא בן שלמה
אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. ר"ל משפע החכמה ומזיוה הבהיק האור ההוא ונתאצל ממנו וזהו שאמר בב"ר מהיכן נבראת האורה נתעטף הקב"ה כשלמה והבהיק זיווה מסוף העולם ועד סופו. השלמה היא הזמנ' המשכ' החכמ' הסובבת את הכל. ונתעטף ר"ל קיבל זוהר מן השפע ההוא ונתנוצץ אור ממש. וכן דעת ר"א הגדול שאמר שמים מהיכן נבראו מאור לבושו לקח ועוטה כשלמה והיו נמתחים והולכים שנאמר (תהלים ק"ד) עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. הארץ מאיזה מקום נבראת משלג שתחת כסא כבודו לקח וזרק שנאמר (איוב ל"ז) כי לשלג יאמר הוי ארץ. והוא על דעת אפלטון האומר כי שוא הוא שימציא הבורא דבר מלא דבר כי יש חומר נמצא והוא על דרך משל כחומר ליוצר או כברזל לנפח שיצייר ממנו מה שירצה כן הבורא יתברך יצייר מן החומר שמים וארץ ופעם יצייר ממנו זולתי זה. ואין קוצר בחיק הבורא יתברך כשלא יברא דבר מלא דבר כמו שאין קוצר ביכולתו כשלא ימציא דברים הנמנעי' שיברא מרובע שיהא אלכסונו שוה לצלעו ולקבץ שני הפכים ברגע אחד. וכמו שאין זה קוצר ביכלתו כך אין קיצור אם לא יאציל דבר (נ"ל מלא) דבר (נ"ל אלא מתוך דבר) כי זה בכלל הנמנעים כולם. וע"ז אמר שלמה בחכמתו הברה ובמחשבתו הנכונה ברוח הקודש.
רמב"ן
לא כארץ מצרים היא אלא טובה הימנה ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזאת יכול בגנותה הכתוב מדבר וכך אמר להם לא כארץ מצרים היא אלא רעה הימנה תלמוד לומר וחברון שבע שנים נבנתה (במדבר יג כב) אדם אחד בנאן דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך את הגרוע וכו' לשון רש"י (רש"י על דברים י״א:י׳) מספרי (עקב יא) ועוד הביא מה שדרשו בגמרא במסכת כתובות (כתובות קי״ב) בענין אחר אפשר אדם בונה בית לבנו קטן ואחר כך לבנו גדול אלא שמבונה אחד משבעה בצוען ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר שאמר להם ושמרתם את כל המצוה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש כי ה' יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תתן יבולה אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק רק היא ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים לא בענין אחר וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה ואם תעברו על רצון ה' ולא ידרוש אותה בגשמי רצון הנה היא רעה מאד לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב בהריה ויחזור ויפרש כל זה בפרשה השניה (להלן פסוקים יג-יז) כי אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש תמיד ואם לא תשמעו ועצר את השמים וגו' ואבדתם מהרה ברעב מעל הארץ הטובה שלא תוכלו לחיות בה בלא מטר והנה הפרשה הזו תזהיר במנהגו של עולם וממנה נלמד כי אע"פ שהכל ברשותו ונקל בעיני ה' יתברך להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה שלא יתן בה מטרות עוזו החולה צריך זכות ותפלה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא בא עליו החולי וכך המדה בעני ובעשיר ומאיר עיני שניהם ה' ומפני שאמר (דברים י״א:י״ב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה וראוי שיאמר ולמטר השמים תשתה מים כאשר ה' אלהיך ידרוש אותה יהיה מדרש רבותינו (ספרי עקב יב) נרמז בכתוב והלא כל הארצות הוא דורש שנאמר (איוב לח כו) להמטיר על ארץ לא איש כביכול אינו דורש אלא אותה ועל ידי אותה דרישה שדורש אותה דורש כל הארצות תמיד עיני ה' אלהיך בה לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזרות עתים לטובה ועתים לרעה כו' כדאיתא במסכת ר"ה (יז) ויש בו סוד עמוק כי הארץ הזאת נדרשת בכל והיא הכל וכל הארצות מתפרנסות ממנה באמת: