מִן־הַ֭חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּֽמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה׃
עץ יוסף
חדר שנא' (איוב ל״ז:ט׳) מן החדר תבא סוכה ואמרי' בפ' לא יחפור זה רוח דרומית:
תורה תמימה
הביאני המלך חדריו. וכי מניין יבא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל [חדרי רוחות ומטרות] ויחזקאל הנביא חדרי מרכבה אלא הה"ד הביאני המלך חדריו סבכלומר סתרי הטבע וסודות התורה. ויש גירסא אחת במדרש ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן, כלומר מסתרי טבעי בע"ח, וגירסא זו הביא הרמב"ן בפתיחתו לפירוש התורה, אבל היא קשה מאד, שהרי גלוי ענין זה לא מדברי אליהוא בן ברכאל הם כי אם ממענה ה' לאיוב, ולגירסא שלפנינו הסכים הרד"ל, ומכונת להפסוק באיוב (ל"ז) מן החדר תבא סופה. ועיקר הדרשה ביחוסה לפסוק הביאני המלך חדריו, כונתה, כי הכל למדו מהתורה. ובילקוט הגירסא חדריו – אלו חדרי תורה. .
(שם)
(שם)
חידושי הרד״ל
אליהוא כו' ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן. אף שבלשון הרמב"ן שם ג"כ הגי' כן. מ"מ נראה שט"ס הוא שחדרי בהמות ולויתן לא במענה אליהוא נתגלו אלא במענה ה' לאיוב (וראיתי מי שתמה כן) ונראה שצ"ל חדרי רוחות ומטרות וכד"א (איוב ל"ז) מן החדר תבא סופה וגו' כל הענין שם. ומיושב לשון חדריך דדרש ע"ז. אבל בבהמות ולויתן לא נמצא לשון חדר וגם אין מיושב כ"כ עליהן לשון חדרים: