פרשנות מצטטת על איוב לז:יא

עַל הַיְאוֹר כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִים יְאוֹרִים חוּץ מִנִּילוּס, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיָה יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם וְנִילוּס עוֹלֶה בְּתוֹכָם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:א'). אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"א:א') תִּרְגֵּם יְאוֹר – "נַהֲרָא", רַק תִּרְגֵּם "עַל יְאוֹרֵיהֶם" (שמות ז יט) עַל "אֲרִיתֵּיהוֹן" כִּי הֻצְרַךְ שָׁם לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר "עַל נַהֲרוֹתָם וְעַל יְאוֹרֵיהֶם", וְהִנֵּה כֻּלָּם יִקָּרְאוּ לְדַעְתּוֹ יְאוֹרִים, הַגְּדוֹלִים נִקְרָאִים נְהָרוֹת וִיאוֹרִים, וְאֵלּוּ הָעֲשׂוּיִים חֲפִירוֹת אֲרֻכּוֹת בִּידֵי אָדָם גַּם הֵם יִקָּרְאוּ יְאוֹרִים. וּמָצִינוּ כִּי חִדֶּקֶל נִקְרָא יְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י ד) "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ הַבַּדִּים", וּכְתִיב (שם יב ה) "וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר". וּלְדַעְתִּי כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס כֵּן הוּא, כִּי יְאוֹר וְנָהָר לְשׁוֹן אֶחָד וּשְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן אוֹרָה, וְכֵן הַגֶּשֶׁם נִקְרָא אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לו ל) "הֵן פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ" (שם לז יא), וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ב"ר כו ז), כָּל אוֹרָה הָאֲמוּרָה בֶּאֱלִיהוּא בִּירִידַת גְּשָׁמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאוּלַי בַּעֲבוּר שֶׁהַגְּשָׁמִים בְּסִבַּת הַמְּאוֹרוֹת, וְהַנְּהָרוֹת יֵעָשׂוּ מֵהֶם, יִתְיַחֲסוּ אֶל הָאָבוֹת:

על היאור, סמוך ליאור, ושם יאור ענינו כמו נהר, ושניהם לשון אורה, וכן הגשם יקרח אור, שנאמר יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז י"א), והטעם לפי שסבת הגשמים הוא השמש המעלה נשיאים מן הנהרות ומכל קצוי ארץ:

והנה עומד על היאור. פירש"י שאין שאר נהרות נקראין יאור אלא נילוס. וכתב הרמב"ן מצינו שחדקל נקרא יאור דכתיב ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וכן תרגם אונקלוס יאור נהרא אלא יאור ונהר לשון אחד הם והוא לשון אורה וכן הגשם נקרא אור שנ' הן פורש עליו אורו יפיץ ענן אורו וכמו שאמרו אמר ר"י כל אורה האמורה באליהו בירידת גשמים הכתוב מדבר ואולי בעבור שהגשמים בסבת האורות והנהרות יעשו מהם יתיחסו אל האורות:

ועלתה כאור כלה. ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתי' דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה:

ולילה אור בעדני. והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ"ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י"ד):