פרשנות מצטטת על איוב לח:יא

כי גאה גאה על השירות, ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספות. לשון רש"י. (רש"י על שמות ט״ו:א׳) עשאו לשון רוממות וגודל. ואולי כן הוא, וכמוהו ופה ישית בגאון גליך (איוב לח יא), כי גאו המים (יחזקאל מז ה), ויגאה כשחל תצודני (איוב י טז), לשון גדל ורבוי. והנכון דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות ט״ו:א׳), לשון גאות ממש, כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו, כי את שניהם רמה בים, וכן וברוב גאונך (שמות ט״ו:ז׳), וכן כלם לשון גאות, כי המתגאה ירומם עצמו במעלה:

(ה) אין להוסיף וממנו וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו א"ר יוסי כו' כצ"ל ובפי' לפר"א פ"ה פי' בס"ד דדריש ליה על חקו של ים כד"א (איוב לח) עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך (ולא תגרע):

לא תוסיף קום. ברוב ספרי הדפוס חסר יו"ד וכן ראוי כפי המסורת דפרשת בא אל פרעה יען נמנה זה בכלל ז' חסרים יו"ד הנזכרים שם ואע"פ שבפרטן נראין ז' אינו אלא ו' לפי האמת שמה שכתוב שם והולכתי עליכם אדם הוא הפסוק עצמו שכתוב אח"כ ולא תוסף עוד לשכלם שהכל הוא פסוק א' ולפי דעתי אין לסמוך על מסרה ההיא שהספרים חלוקים עליה בהרבה פסוקים שהם מלאים ומכללם ימים על ימי מלך תוסיף (תהילים ס״א:ז׳) עין שזפתו ולא תוסיף (איוב כ׳:ט׳) יראה ה' תוסיף ימים (משלי י׳:כ״ז) עוד יש מסרה אחרת ביחזקאל ל"ו החולקת עליה שאומרת ג' חסר יו"ד בקריאה וסימן ולא תוסף עוד לשכלם (יחזקאל שם) כי אם תציל ועוד תוסף (משלי י״ט:י״ט) ובוגדים כאדם תוסף (משלי כ״ג:כ״ח) ולזאת שומעים שמסכמת למציאות הספרים וכן מצאתיה במקראות ישנות כ"י במשלי כ"ג. ויתד היא שלא תמוט ואולם תחלת לשון המסרה דפרשת בא אמת הוא וכן מצאתי במקרא הנ"ל באיוב ל"ח זל"ש תסיף ג' כתיב כן וסימן והשיבך ה' מצרים בפרשת כי תבוא נוע תנוע ארץ (ישעיהו כ״ד:כ׳) עד פה תבוא ולא תסיף עד כאן. אבל וכמוהו לא תסף דפרשת בא הכל מודים שהוא חסר דחסר וזולת אלו נ"ל שכולם מלאים דמלאים מכח מסרות שזכרתי וכן ברוב ספרים כ"י ודפוסים קדמונים זה דעמוס מלא דמלא. עוד יש לדעת כי בישעיה כ"ד וביחזקאל ל"ו נמסר מסרה אחרת זל"ש ולא תוסף ד' בקריאה וסימן נוע תנוע ארץ והולכתי עליכם אדם. עין שזפתו. ואמר עד פה תבא ע"כ. ואין זו סותרת מה שאמרנו שכוונת מסרה זו אינה על המלאים והחסרים רק לתת סימן לד' אלו דקדים להון מלת ולא וזה ברור: