פרשנות מצטטת על איוב לח:יד

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. עמוד התורה ואת יהודה שלח לפניו להורות. "ו'י'ג'ש א'ל'י'ו י'ה'ו ד"ה ו"כוח י"הודה ג"לות ש"כינה א"ין ל"ה י"סוד ו"או י"וסף ה"וא ו"או ד"וד ה"א ויאמ"ר נוטריקן ו"יאמר י"הודה א"ני מ"חנה ר"ביעית ז"ש בי אדוני כי ה"א אחרונה של שם היא שם של אדנ"י דתמן דינא דמלכותא דינא דירית דוד מתמן מלכות בית דוד כי יוסף חשב כשיהיה בנימין אצלו יהי' ה' אחרונה של שם אצלו והשיב ליהודה שהוא משלים שמא עלאה קדישא. או לפי שיוסף ידע שמא קדישא עלאה שהוא סוד רתיכא דארבע סמכין והנה יוסף ירד מתחילה עם שני בניו הרי ג' אתוון בשלימו וצריך עוד רגל רביעי ו"ירא י"הודה ג"ילוי ש"לשה א"נשים ל"פני י"וסף ו"בנימין 'ו'י'א'מ'ר נוטריקן ו"יאמר י"הודה א"ני מ"חנה ר'פאל לכן ויג"ש אלי"ו יהוד"ה ס"ת בגי' רפא"ל ז"ש בי אדוני ר"ל בי אות רביעי שהוא מחנה רפאל ו"ירא י"הודה ג"ילוי ש"ור א"רי' ל"פני י"וסף ו"בנימין ויאמר בי אדוני ר"ל אני הוא ארי' גור ארי'. ו"יכוח י"הודה ג"לגול ש"ל א"דם ל"תקן י"וסף ו"בנימין ויאמר בי אדוני ר"ל ממנו יצא דוד שהוא גלגול של אד"הר י'ד'ב'ר נ"א עבד"ך דב"ר י"תקן ד"וד ב"גלגול ר"ביעי נ"פש א"דם ע"וד ב"ן דו"ד כ"מותו ד"וד ב"גלגול ר"ביעי לכן ידב"ר נ"א עבד"ך בגי' המשי"ח שהוא החמ"שי. הנה יוסף הוא בן זקונים זיו איקונים של יעקב שהי' שופרי' דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה לכן היה יוסף יפה תא"ר ת"יקון א"דם "ראשון ויפה מראה לתקן עץ שהי' (בראשית ב) נחמד למראה וטוב למאכל ל (משלי יג) צדיק אוכל (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טוב נחמד לעינים יוסף הוא טוב עין בן פורת יוסף עלי עין לכן במסורה ד"פ יבורך (משלי כב) טוב עין הוא יבורך שזכה (תהלים קיב) גבור בארץ יהי' זרעו שיפוזו זרועי ידיו ונעץ צפרניו בקרקע ויצא הזרע משם זכה למנשה ואפרים שדור (שם) ישרים יבורך בד יברך ישראל והנה כי כן יבורך גבר שמברכת' יבורך בית עבדך לעולם לכן בנימין נקרא ילד זקונים שגם הוא זיו איקונים דומה לאביו בתיקון נפש אדם לכן רצה יוסף שיהיה שם. ויגש א"ליו י"הודה ו"יאמר ר"ת אי"ו שהם סוד ג' אבות לכן נקוד על אי"ו שהוא סוד ג' אבות ול' של אליו הוא סוד רגל רביעי במרכבה מורה על יוסף שזכה למלכות ניקנית בשלשי"ם מעלות לכן בן שלשי"ם שנה היה יוסף בעמדו לפני פרעה כי הוא בן פר"ת בגי' שלשי"ם בגי' ש"ר פ"נים בגי' משמ"ש וכן במרכבה (איוב לח) תתהפך כחומר חותם יוסף עם שם בן ד' יצא ממנו יעק"ב יעקב עם שם בן ד' יצא ממנו יצחק כי יוסף כולל ששה הויות אלה תולדות יוסף יעקב כולל ששה הויות בסוד (בראשית כח) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע ר"ל עם שם בן ד' וילך חרנה יצא ממנו יצחק וכן יצחק עם שם בן ד' עם דוד שיצא מן יצחק הראשון אדמוני שהיה ראוי להיות מרכבה של דוד יצא ממנו אברהם זכינו לדין שיוסף הוא סוד מגדול פורח באויר (משלי יח) מגדול עוז שם י"י ב"ו י"רוץ בגי' מטטרו"ן דרגי' דיוסף צדיק ולכן כשלמד יעקב עם יוסף ה' סדרים מרומזין במלת ז'ק'נ'י'ם' ז"רעים ק"דשים נ"שים י"שועות מ"ועד ו"טהרות כשרצה יוסף ללמוד הוצרך לירד למצרים לראות את ערות הארץ כי מי יתן טהור מטמא ר"ל צריך לראות ענין הטומאה ובזה יצא אחר כך לידי טהרה לכן שלח לאביו כזאת עשר חמורים טעונים ועשר אתונות כזא"ת גם את זה לעומת זה עשה אלקים כמו שבאו עשר קדושות לקבל י' דרגין עילאין כן בארץ מצרים י' דרגין כתרין תתאין לכן הי' במצרים עשרה שערים בכל שער היתה טומאה בפני עצמה וכשירדו עשרה שבטים לראות את ערות הארץ ממש לשבור אוכל ולזרוק הקליפה תוכ"ו אוכל ז"ש בתו"ך הבאים למידין ג"ש שהיו עשרה לתקן תו"ך אוכל מכל הפסולת גם כשבאו לשבור אוכל שהוא סוד (משלי יג) צדיק אוכ"ל ולבקש יוסף הצדיק שהוא סוד הברית כמ"ש יוסף עליהם ע"פ האמת ערות הארץ באתם לראות שפגמו בברית וישליכו אות"ו הבורה אות ברית קודש וזרקו לרזא דס"א הבור רק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים ובכל שער רצו י' שבטים לתקן י' כתרין ולהוציא משם האוכל ז"ש שברו לנ"ו לשבר מד"הד בחשבון לנ"ו מעט אוכל מע"ט בגי' סט"ן ויוסף שידע שי"א ארורים הם י"א סממנין של קטורת י"א יום שבין נדה לנדה רצה שיביאו גם כן את בנימין אחיו לפניו לקיים אחד עשר כוכבים משתחוים שכל י"א קטרין יכנעו לפניו לכן עשה בחכמתו להוריד מתחילה בנימין למצרים כי מכל השבטים לא נמצא ס' רק ביוסף שהוא הוא המכניע זדים ושובר אויבים לכן ש"ובר א"ויבים ו"מכניע ז"דים ר"ת בגימ' מטטרו"ן כי הוא העומד לקבל סטרין דשמאל שהוא מאזני מרמה ז"ש והק"ל נשמע בגי' א"ויבים ז"דים שסודו א"ז וא"ז צדיקים יראו וישמחו והכנעני א"ז בארץ כי הוא (הושע יב) כנען אשר בידו מאזני מרמה ז"ס והקל נשמע בית פרעה ע"ס ק"ל מן שמיא נפל שהם רתיכין של סמאל שהוא כולל ק"ל מחנות הנחלקים על תרין רתיכין רתיכא אחת אויבי"ם רתיכא שניה זדי"ם שהוא סוד שטן י"א בסוד (שמות כו) עשתי עשר יריעות של משכן לכן במסכת כלים ק"ל פרקים שעסק יוסף בסוד שברי כלים וירא יעקב כי יש שבר במצרים על אינון מאנין תבירין (בראשית א) חש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם ז"ש ועיניכם לא תחוס על כליכם כי כל טוב ארץ מצרים כל הניצוצין טובים שבמאנין תבירין לכם הוא: נחזור לשמעתין סוד אלי"ו כשראה יהודה שבמלת אליו נרמזין המרכבה ידב"ר נ"א בגי' מרכב"ה ובסוד ד' רתיכין הוא יוסף נרמז במלת ל' וזכה משם המלוכה מלכות ניקנית בל'ז"ס ויגש אלי"ו יהודה כשראה יהודה סוד אלי"ו הם אל גילוי שלשה אנשים של אברהם כי שם נרמז ענין הנער שהוא יוסף (שם יח) ר"ך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כל זה רומז על יוסף ושם נרמז במלת ויאמרו אלי"ו שהוא סוד ד' רגלי המרכבה. ויגש אליו יהודה כשראה יהודה מלת אלי"ו אז אמר בי אדוני בי נרמז סוד אליו באות ל' שהמלכות ניקנית בל' מעלות הוא בי ולא בך כמ"ש השבטים ליוסף המלוך תמלוך עלינו הלא אין המלכות של נמצא שהוא חייב מיתה שהוא מורד במלכות בית דוד מזה ויתנכלו אותו להמיתו דנוהו בד"ת כמ"ש המלאך נלכה דותנה דת ודין. ויגש אליו בי העון של מכירתך כי הם דנוהו כמורד במלכות בית דוד כי בשבילי מבלוהו בדין תורה עשו בי אדוני תמן דינא דמלכותא דינא וכבר וירד יהודה מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו כי ע"י נעשה להם זה שגגת למודם עולה זדון בידם כמ"ש הם אנא (שמואל א כה) שא נא לפש"ע עבדך כי חטאתם שהוא שוגג היה פשע אצל ת"ח כמו כי אין דנין את האדם רק בראשית כא) באשר הוא שם ולא ע"ש סופו ויוסף הוא ר"ד מצרימה רגל ד' ובאמת יהודה עוד ר"ד עם אל ר"גל ד' ז"ש ויגש אליו יהודה כי הוא רגל ד' נמצא שאות ל' הוא ביהודה ידבר נא עבדך דב"ר ד"וד ב"רגל ר"ביעי ויוסף הוא במדרגת הנער שהוא סוד אחוריים כמבואר בפסוק (שמות יז) ושים באזני יהושע שיהושע אחז בסוד אזני הנער בסוד (ישעיה ל) ו"אזניך ת"שמענה ד"בר מ"אחריך ז"ס ידבר נ"א עבדך דב"ר בסוד (דברים כג) לא יראה בך ערות דבר ושב מאחרי"ך והיה מחנך "קדוש יוסף הוא סוד (הושע יב) ו"עם ק"דושים נ"אמן ר"ת בגי' יוס"ף כמ"ש כ"מ שאתה מוצא קדוש' אינו רק גדר ערוה ז"ש יהודה ליוסף אל יחר אפך כי כמוך כפרעה למטה שפרעה הוא מנך ואתה שני לו בזה העולם משנה כן למעלה שר העולם לקבל דוד עלאה דוד עלאה הוא מלך ושר העולם לו למשנה ז"ש ידבר נא עבדך ד"בר באזנ"י אדוני שסוד יוסף הוא סוד אזני י"י (דניאל ט) הטה אלקי אזנך ושמע ז"ס ידבר נא עבדך שהוא סוד (שם) ועתה אלקים שמע אל תפלת עבד"ך שהוא עב"ד אברה"ם מטטרו"ן למען אדנ"י שנחלק על תרין רתיכין הט"ה אלה"י אזני"ך שהם סוד אזנים כי כמוך כפרעה שהוא העורף ולא פנים:

ספר הבהיר א"ר רחומאי כשביקש משה לדעת ידיעת השם הנכבד ואמר הראני נא את כבודך בקש לדעת מפני מה צדיק ורע לו צדיק וטוב לו רשע וטוב לו רשע ורע לו ולא הודיעוהו. לא הודיעוהו סלקא דעתך אלא לא הודיעוהו מה שביקש. וכי תעלה על דעתך שמשה לא היה יודע סוד זה אלא כך אמר משה דרכי הכחות אני יודע אבל איני יודע איך המחשבה מתפשטת בה יודע אני שבמחשבה האמת אך לא ידעתי חלקיו ובקש לדעת חלקיו ולא הודיעוהו. מפני מה צדיק וטוב לו צדיק ורע לו מפני שהצדיק כבר היה רשע לשעבר ועתה נענש. וכי מענישין על ימי הנערות והא אמר ר' שמעון שאין מענישין אלא מבן כ' שנה ומעלה אנא לאו בחיי אמרי אלא אמרי שכבר היה רשע. אמרו לו חביריו עד מתי תסתום דבריך. אמר להם צאו וראו משל לאדם שנטע בגנו כרם ויקו לעשות ענבים ויעש באושים. ראה שלא הצליח נטעו גדרו ונקה הגפנים מן הבאושים ונטעו עוד שנית ראה שלא הצליח נטעו גדרו ונטעו אחר שניקהו ראה שלא הצליח גדרו ונטעו עד כמה אמר להם עד אלף דור שנאמר דבר צוה לאלף דור (תהלים קה ט). ומכאן תבין פירוש הפסוק יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וגומר אמרתי שגם זה הבל. (קהלת ח יד) כמו הבל פי האדם שנכנס ויוצא כן היא המדה בצדיקים ורשעים. והיינו דאמרינן ע"ד דורות ותשע מאות חסרו עמד הקב"ה ושתלן בכל דור ודור. נראה לי כי המדה הזאת נוהגת עד ג' פעמים שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ועל ארבעה לא אשיבנו. וכן רמז בפסוק וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' הזכיר שלשה ערלות ושלשה שנים אך בשנה הרביעית יהיה קדש וידבק בצרור החיים. ויש חולקים בזה וראייתן מפסוק ועשה חסד לאלפים. ומזה המאמר שאמר עד אלף דור אין להכריע כי אינו ר"ל אלף פעמים רק שהמדה הזאת נוהגת כל ימות עולם הרמוזים באלף דור כאשר נבאר בסוד שמטין ויובלות בגזירת האל. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק. צדיק ורע לו צדיק בן רשע. וכן אמרו ברשעים רשע וטוב לו רשע בן צדיק. רשע ורע לו רשע בן רשע. וכוונתם כי צדיק בן צדיק שהחזיק בצדקתו פעם ראשונה ושנייה. וצדיק בן רשע שהיה רשע ועתה צדיק. ועל כן אמרו רז"ל שהקב"ה כביכול בוכה על תלמיד חכם שאין לו פת בסלו ועוסק בתורה כי הוא סובל עונותיו הראשונים ועל כן מזונותיו בצער. במסכת שבת אמרו רבותינו זכרונם לברכה פרק שואל אדם והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה (קהלת יב ז). תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה משל למלך שחלק בגדי מלכות לעבדיו פקחים שבהם קפלום והניחום בקופסא טפשים שבהם הניחום כשהם מלוכלכים. לימים בקש המלך את כליו. הפקחים החזירום כשהן מגוהצין הטפשים החזירום כשהן מלוכלכים שמח המלך לקראת הפקחים וכעס לקראת הטפשין אמר ינתנו כלים לכביסה והם יחבשו בבית האסורים. וזהו סוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את יי' אלהיך (שמואל א' כה כט) כדרך ואני תמיד עמך (תהלים עג כג) שלא אתפרד ממך לראות עמל ויגון. ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א' כה כט) כמו תתהפך כחומר חותם (איוב לח יד) וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח (שמואל ב' יד יד). ונרמז עוד במזמור שיר ליום השבת באמרו איש בער לא ידע וגו' בפרוח רשעים כמו עשב וגו' (תהילים צ״ב:י״ג'). ועל הצדיק אומר צדיק כתמר יפרח וגו'. כדרך ואני תמיד עמך. וחתם להגיד כי ישר יי' צורי ולא עולתה בו. ולפי זה יהיה פירוש ליום השבת לעולם שכולו שבת כי אז הוא יום הדין על הגמול והעונש. והפסוקים מוכיחים כן כי אין בזה המזמור זכר שבת רק הפירוש כן כמו שפירוש זהו הנאמר על הצדיקים והיה כעץ שתול על פלגי מים ועל הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח (תהילים א׳:ג׳):

במדרש (בראשית ב) ויצר י"י אלקים את האדם וגו' זש"ה (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ זה הקב"ה ברא העולם בדין שנא' בראשי' ברא אלהים (שם) ואיש תרומות יהרסנה זה אד"הר שהי' גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וקשה אעיקרא דדינא פירכא למה נקראת חלה תרומה בקרא אבל הענין ע"פ הקדמה אחת מהאר"י ז"ל סוד שית אלפי הוה עלמא ב' אלפים תוהו ב' אלפים תורה ב' אלפים משיח הן נגד ג' עולמות בי"ע כי בכל העולם יש ה' חסדים ה' גבורות סוד (שמות כח) שתי כתיפות חוברות כל כת"ף כלול מת"ק לכן נקרא כתף שהוא כלול ה' חסדים וכ"א כלול ממאה הרי ת"ק מנין כת"ף בימין הוא כלול מה' חסדים בשמאל הוא כלול מה' גבורות הרי אל"ף ויש בכל עולם אבא ואמא זעיר ונוקבא שהוא סוד י"ה סוד אלף ו"ה ג"כ אלף כל אות כלול מת"ק עץ החיים מהלך ת"ק שנה הרי בכל עולם יש ב' אלפים שנה והנה אד"הר קודם שחטא היה מסוף העולם עד סופו דהיינו כלול מכל ג' עולמות אלו עד חצי עולם הבריאה ועד בכלל כלול מו' אלפים שנה הוה קאים ומסתכל בזיהרא דחכמתא עלאה וכשחטא נתמעט ונעשה חלתו של עולם שנקראת תרומה על שם תרי ממאה לכן העמידו על ק' אמה כי יש בו' אלפים שנה ס' פעמים מאה מכל מאה קח חרי הרי ק"ך ומן הדין היה ראוי להיות אד"הר ארוך ק"ך אמה רק שלא הגיע אח"כ לב' אותיות י"ה אבא ואמא רק לזעיר ונוקבא של בריאה א"כ לא נשתייר רק מעשר של ה' אלפים שנה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה שזכה אח"כ לאותן אלף אורות זכה להיות ק"ך יום על הר סיני לטהר חלתו של עולם מכל וכל ואפשר לפרש קרא על אד"הר אדם אחד כשהי' הוא אחד קודם שבאתה הוה זכה ג"כ לאלף אלו לכן א' של (ד"ה א א) אדם שת אנוש רבתי כי זכה לאלף רבתי סוד אלף אורות עליונים ואשה בכל כשבאתה חוה גרמה לחטוא שאדם (תהלי' מט) ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו הן (איוב כח) כל יקר ראתה עינו ז"ש ואשה בכל אלה לא מצאתי אח"כ בא משה וזכה לאותן אלף זיוון והגיע עד אמא בעולם הבריאה ז"ש משה מעלמא דאתי וכשזכה לאבא זכה ג"כ לאמא ז"ש והיה ימיו מאה ועשרים שנה ז"ש לו הקב"ה מתחלה לבת א"ש אל"ף רבתי (איוב לג) ואאלפך חכמה הס"נה בני' ק"ך שזכה אז לטהר עיסה מכל וכל לקיים קרא (תהלים סח) שבית שבי לקחת מתנות באדם של אד"הר שהי' לו מתחלה אותן אורות מסוף העולם ועד סופו יעקב שהי' שופריה מעין אד"הר כשראה סלם מסוף העולם ועד סופו סו"ד נ"שמות ה"קדושות (בראשית כח) ס"לם מ"וצב א"רצה ג' שרי פנים נרמזין בראשי אתוון סמ"א דמלתא השתיקא ס"נדלפון מ"טט א"כתריאל (יבמות קב) אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעלשומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין שכבר נהגו העם בסנדל ולאידך לישנא חולצין במנעל שומעין לו בין למר ובין למר מנעל סנדל הם סוד מט"ט וסנדלפון א' נעל וא' סנדל וסוד חליצה לחלוץ מן עולם העשיה דתמן הרע יותר מן הטוב אבל סוד מנעל הוא סוד עולם היצירה ושם רע וטוב שניהם שוים ואינו מעורב רק כל אחד בעצמו ואין אנו עוסקין בו רק בעולם שקרוב לנו סוד עשייה זכינו לדין שאלו הב' הכרובים הם סוד ב' עולמות אלו ז"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על סוד חלה שהיא עשירית האיפה לכן אמר (שם) אכן יש י"י במקום הזה כי עמ"ר יגיע לגולגולת סוד י"ש בגי' הכי הוי כל ישראל י"ש להם ח"ל"ה ר"ל ח"לק ל"עולם ה"בא ותיקון איפה של אד"הר שהוא מסוף העולם ועד סופו לכן יש באיפה ת"בל בצים שהוא סוד כל העולם כולו (שמואל א ב) לי"י מצוקי ארץ וישת עליהם ת"בל ועז"א יעקב כל אשר תתן לי דהיינו שהוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סוף העולם ועד סופו עשר אעשרנו לך שהוא שיעור ג"ם בצים מעשר תב"ל וכן משה (שמות ב) וירא מלאך ד' אליו בלב"ת אש שהראה לו תבל ומלואה וכל האורות נתלין עליו זכינו לדין משה לקח את האוהל וזכה לזיהרא עלאה של אד"הר וזכה לאלף זיוון כמבואר בזוהר בשלח ולכן ולמה לא מצתי חן בעיניך חסר א' וכן בזו הפרשה איל א' לחטת חסר א' כי אד"הר בחטאו גרם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף ולא זכה רק לה' אלפים שנה זה כוונת וחמשיתו יוסף עליו שעל ה' אלפים אלו כשיביא אשמו בראשו יזכה לאור באור אבא ואמא שהוא סוד י"י אלקים ז"ש וייצר ב' יצירות לטב ולביש (בראשית ב) ויהי האדם ל"נפש ח"יה ר"ת חל"ה למפרע (שם) ויפ"ח באפי"ו נשמ"ת חיי"ם ס"ת חות"ם (איוב לח) תתהפך כחומר חות"ם בזה זכה משה לו' כי באו שש על שית אלפין דבראשית ברא שית ו' אלפים מבוארים בקרא קמא ב' אלפים תוהו סוד עולם העשיה עולם הקליפות ה' אחרונה ז"ס (בראשית ב) ת"ולדות ה"שמים ו"הארץ בה' בראם ר"ת תה"ו עולם היצירה אות ו' של שם ב' אלפים תורה ב' אלפים אחרונים ימות המשיח עולם הבריאה סוד הגאולות כלם מאמא עלאה סוד החירות ה' ראשונה שר של שם נקראת לא"ה שמשם משיח בן דוד בא ומשיח בן יוסף בעולם היצירה ואליהו בעולם העשיה הרי ב' ו' אלפים הם ימות העולם ומציאות הוא להמשיך אלו הנשמות מאלו ג' מדריגות כל א' לפי מדריגתו שהם ו' אלפים דרגין והנה קודם שחטא אד"הר היה כולל כל הג' עולמות והיה כלול מכלל הנשמות שבהם אך אח"כ שנתמעט והעמידו על ק' אמה אז היה חלתו של עולם כי לא נשאר בו רק חלה והיא תרומה כדלעיל תרי ממאה וסוד המיעוט שמתחלה היה כל הנשמות כלולות בו אח"כ נידון בנשירות איברים שנפלו האורות לתוך הקליפות ופרחו ממנו באותו שעה שחטא ואלו הנשמות צריכין אנו להעלות ע"י תפלתינו בקר צהרים ערב בסוד נשמה רוח נפש בסוד מג"ן מ"יכאל גבריאל נ"וריאל ומבואר בזוהר ר"מ בפרשתא דא שהיא סוד שיעור חלה מג"ן ר"ל ג"ם בצים עוד ה' שהוא חומש והוא נ' של מג"ן והנה לא היה אד"הר ראוי להשתמש באותן אורות ונתמעטו ממנו ומפני פגם נתאחזו החיצונים באותן הנשמות ונפלו בקליפות ונשארו בו מובחר של נשמות בהרימכם את חלבו ממנו ונשארו בו סוד כתרים כי כל עולם כלול מי' ספירות וכל א' כלולה מי' הרי ד' פרצופים ביציר' ד' פרצופים בעשיה ובבריא' ב' פרצופים הרי י' פרצופים מאלו הי' פרצופים לקח י' כתרים וכל כתר כלול מי' הרי ק' כתרים מאלו הב' פרצופים כי מב' פרצופים אבא ואמא לא לקח כי לא לקח אותם רק מרע"ה ואלו הי' כתרים נקראו חלתו של עולם ואלו נשארו הק' כתרים בא"הר ז"ש בזוהר אד"הר נטל ממין זיהרא עלאה ולא נשאר בו רק בחינת הנפש לבד ז"ש (במדבר ה) ואשמה הנפ"ש ההיא שהיא בחי' ה' ז"ס (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה שלמדו רז"ל שהמעיטו על כ"ף אמה מנין ק' ונרמז בכף שהיה ראוי להיות ק"ך להחזיק ו' אלפים של עולם רק שלא זכה לאלו הכ' רק משה רבינו בנתינת התורה זכה לכ"תר אותיות יו"ד דברות עשרה עשרה הכף לכן אמר במדרש (משלי כט) ואיש תרומות יהרסנה אד"הר שהיה חלתו של עולם ולכן נקראת חלה תרומה לפי שהיה תרי ממאה וז"ס שאמר ראשית עריסותיכם על אד"הר שהי' חלתו של עולם הוא הראשון כעריסה בעולם הוא חלה תרימו תרומה שהוא נעשה באיבריו תרי ממאה מתחלה אמר בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שאז זכו לזיהרא דחכמתא באכלכם את לחם שמדבר על לחמה של תורה ומאן שזכה זכה לנשמתא קדישא תרימו תרומה לי"י כמו שהתרומה הוא תרי ממאה לי"י כי חמשים שערי בינה העליונים נמסרו למשה מסיני נתן הקב"ה לנו מ"ט חלקים ולעצמו נטל רק שער החמשים הרי לא לקח הקב"ה לעצמו רק ב' וכן בענין התפלה ובק"ש מ"ט אתוון דיחודא בקר מ"ט אתוון ערב וכן בג"ח אמר יעקב (בראשית כח) עשר אעשרנו לך תרין עישורין מעשר ראשון שני וכן נותנין לכהן עין בינוני א' מנ' ומה שנותן עין יפה א' ממ' ועין רעה א' מס' כי מצינו שהקפידה תורה על חומש וחמשיתו יוסיף עליו וכן הנהנה מן ההקדש מוסיף חומש ומכח זה מוסיף כח יפה ומגרע כח רעה חומש וכן המבזבז אל יבזבז יותר מן החומש לכן תג על אות ה' של חלה והנה שפיר נסמכה פרשה זו למרגלים כי המרגלים חטאו חטא של אד"הר כמ"ש והימים ימי בכורי ענבים חטא (דברים לב) ענבימו ענבי ראש אשכלת מרורות למו הוא אד"הר שחוה סחטה ענבים והביאה לו לכן ס' של ויהס כלב גדולה כי ס' של ס"מ סטן היה ביניהם וגרמה להם כל זה ז"ש ויב"א ע"ד חברו"ן בגי' ש"טן בא ובלבל אותם. וז"ש והמתה אותם כאיש א' על אד"הר קאמרשחטאו חטא של אד"הר ועתה יגדל נא עתה כאשר עשה לאד"הר שאמר (בראשית ב) ביום אכלך ממנו מות תמות ועשה מיום א' אלף שנה כן עתה י"י ארך אפים והשיב הקב"ה סלחתי כדבריך להאריך ג"כ אך שא"א להאריך על מ' אלפים שנה ואולם חי אני לעולם ר"ל אני חי וקיים לעד אבל כל העולם אינו רק ו' אלפים שנה לכן אמר יום לשנה יום לשנה:

ויברא אלהים את האדם בצלמו. בִּדְפוּס הֶעָשׂוּי לוֹ, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בְּמַאֲמָר וְהוּא נִבְרָא בַּיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (תהילים קל"ט); נַעֲשָׂה בְחוֹתָם כְּמַטְבֵּעַ הָעֲשׂוּיָה עַל יְדֵי רֹשֶׁם שֶׁקּוֹרִין קוי"ן בלע"ז וְכֵן הוּא אוֹמֵר תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם (איוב ל"ח):