פרשנות מצטטת על איוב לט:כד

סואן ברעש, הוא תאר למנעל, כמו מגוללה בדמים, שהוא תאר לשמלה, וסואן הוא פעל הנגזר מן השם. וענינו משמיע קול בהכאתו על הארץ (תלמידי מוה"רר שמואל שלמה Olper). וגם ר' יוסף קמחי ורוז' וגיז' פירשו סואן פעל הנגזר מן השם, רי"ק פירש נעל הנועל ברעש, ורוז' וגיז' פירשו מנעל של איש מלחמה הנועל ברעש. ונראה לי כי הסנדל המסומר לא היה נוהג בישראל, וישראל ראו אותו ברגלי אנשי ארם, ולכך קראוהו סאון כמו שהיה שמו בלשון ארמי, ומן סאון קראו אח"כ סואן לאדם שיש ברגליו סנדל מסומר, וקול סנדלו נשמע בהלוכו, וישעיה דרך צחות השאיל התאר הזה אל הסנדל עצמו, ואמר כל סאון סואן ברעש, והכוונה כל סנדל המשמיע קול ברעש. ומלת ברעש מצאנוה ג"כ על הליכת הסוס המשמיע קול בהלוכו (איוב ל"ט כ"ד).

מגמת. משנהו, ברעש ורוגז יגמא ארץ (איוב ל"ט כ"ד), שבא על מרוצת הסוסים והפרשים:

מְגַמַּת פְּנֵיהֶם. לְשׁוֹן ״הַגְמִיאִינִי נָא״ (בראשית כד:יז), ״יְגַמֶּא אָרֶץ״ (איוב לט:כד). רָץ בִּמְרוּצָה לְשָׁעָה קַלָּה כִּבְרַת אֶרֶץ, כְּאִלּוּ גָּמָא וְשָׁתָה הָאָרֶץ שֶׁלְּפָנָיו. וְאַף כָּאן ״מְגַמַּת פְּנֵיהֶם״, גְּמִיאַת שְׁאִיפַת פְּנֵיהֶם דּוֹמֶה לְרוּחַ הַקָּדִים עַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן.