פרשנות מצטטת על איוב מא:ו

דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃

מצודת ציון

דלתים. על השפתים יאמר וכן נאמר דלתי פניו מי פתח (איוב מא ו):
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

בין הערבים יקטירנה. ידוע כי ריח הקטורת נודף באחרית היום יותר מקטורת של בקר וע"ז אמר הכתוב (תהילים קמ״א:ב׳) תכון תפלתי קטורת לפניך וגו', לא אמר חטאת ואשם שהן באים על חטא המעשה ולא עולה שהיא באה על חטא המחשבה אלא קטורת שאינה באה על החטא כלל כי אם על השמחה כי דוד היה מבקש מאת הש"י שתהיה תפלתו מקובלת לפניו כקטרת ולכך אמר (תהילים קמ״א:ג׳) שיתה ה' שמרה לפי, ומלת שיתה נראה לי שהיא נמשכת למלת לפי כאלו אמר שיתה ה' לפי שמרה לפי יאמר שישים ה' יתברך בפיו הדבור הראוי על דרך (שמות ד׳:י״א) מי שם פה לאדם ויבקש ממנו גם כן שישמור פיו מדבור בלתי ראוי. ואמר (תהילים קמ״א:ג׳) נצרה על דל שפתי כמו על דלת שפתי, בלשון (מיכה ז׳:ה׳) שמור פתחי פיך שהשפתים הלא הם נפתחים ונסגרים כדלת וכן (איוב מ״א:ו׳) דלתי פניו מי פתח, הם שפתיו של לויתן. ומלת נצרה היא צווי, כמו (בראשית כ״ה:ל״א) מכרה כיום (שם מג) שלחה הנער אתי, והדגש שבצד"י נוסף כדגש (שמות טו יז) מקדש ה' כוננו ידיך, והוא כמו נצור, וכן (משלי ד יג) נצרה כי היא חייך, הדגש שבצד"י נוסף. (תהילים קמ״א:ב׳) משאת כפי מנחת ערב יבקש ממנו יתברך שתהיה תפלתו רצויה יותר מקטרת של שחר, והזכיר משאת כפי על הקטרת שהוא נושא בכפיו וכמו שכתוב (ויקרא ט״ז:י״ב) ומלא חפניו קטורת סמים דקה. או מנחת ערב מלשון ערבות כמו (מלאכי ג׳:ד׳) וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים, ולפי שאין בכל הקרבנות ממהר לרצות יותר מן הקטרת שהוא מעלה עשן מיד לכך הזכיר בתחלת המזמור ה' קראתיך חושה לי.
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: 'כָּל שֶׁאֵינוֹ מַפִּיק' אִיתְּמַר. הקשה הרי"ף ז"ל דקרא אמר (איוב מא, ז) אֲפִיקֵי שהוא מגלה ולא אמר מי שאינו מגלה עיין שם.
ונראה לי בס"ד דרבי יוחנן סמך אקרא דלעיל דכתיב (איוב מא, ו) דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה, ולפי דרשתו הכי קאמר דַּלְתֵי פָנָיו הם השפתים שעשויים כדלתות, מִי פִתֵּחַ אותם הלא סגורים הם, יען כי סְבִיבוֹת שִׁנָּיו הם השפתים אֵימָה יש לו שם לפתחם ולכך הוא סוגרם. ופירוש הדבר אימתי הוא סוגרם שיש לו אימה לפתחם, על זה אמר 'גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים' פירוש כאשר בשעת גַּאֲוָה שהוא השכרות יזדמן זמן אֲפִיקֵי מָגִנִּים כלומר זמן גילוי המגן שהוא התפלה למטה, אז הוא סוגר שפתיו שיש לו אימה לפתחם כדי שלא יגלה המגן בשעת גאוה.
או נראה לי בס"ד דלעולם רבי יוחנן יליף זה מהאי קרא ד'גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים' בלחודיה והכי דריש לקרא, אם בעת גַּאֲוָה מַפִּיק מָגִנִּים היתכן שלזה יהיה חותם צר?! דמפרש אומרו סגור חותם צר בלשון תימה קאמר, ואם כן השתא שמע מינה דאם לא אֲפִיק מָגִנִּים בעת גַּאֲוָה סוֹגְרִין וְחוֹתְמִין צָרוֹת בַּעֲדוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy