גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָֽגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃
ביאור הרד"ל
(יט) סגר וחתם ה' בידו שער התיבה. מבאר מ"ש ויסגר היינו שסגר השער (וכד"א יהושע ב) והשער סגרו, והיינו דנקט כאן שער במקום פתח התיבה שכתוב כאן, לרמוז דילפינן סגירה סתם שהיא בשער ממ"ש שם ובכ"מ סגירה בשער), וכן ת"י ית תרעא דתיבותא, וביאר ענין הסגירה שחתם בידו כביכול כחותם בטבעת המלך, וכמ"ש בדרז"ל נתן ספרגוס שלו עליו ופי' בערוך חותם, וכד"א (איוב מא) סגור חותם צר[ז]ועיקר הענין סגר וחתם כאן, רומז על ב' חותמות של המ"ל גן נעול, מעין חתום, והוא שער התיבה יסוד דידה: (ולימדנו לפי דרכו מ"ש כאן סגר בידו על ויסגור בעדו, לפרש מ"ש (שם ל"ז) כי ביד כל אדם יחתם, שהוא כמו בעד כל אדם יחתם, וכמ"ש הרלב"ג שם וש"מ שעל הגשם האמור בענין שם קאי שחותם וסוגר בעד כל אדם שלא יצא למעשהו בשדה):
רש"י
ויתאפק. נִתְאַמֵּץ; וְהוּא לְשׁוֹן אֲפִיקֵי מָגִנִּים (איוב מ"א), חֹזֶק, וְכֵן וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה (שם י"ב):