פרשנות מצטטת על איוב מא:כד

אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃

תורה תמימה

ולא ימלט וגו׳. ולא ימלט רשע את בעליו – [אין אדם יכול לתת לפניו פסק דין ואין אדם יכול לומר לפניו, כתוב לי פסק דיני] לזהלשון רשע שבכאן אינו מענין רשעות כרגיל לפרש, אלא מלשון תנועה ונצוח, כמו (איוב ל"ד) והוא ישקיט ומי ירשיע, ובכל אשר יפנה ירשיע, ור"ל אין אדם יכול לטעון ולנצח את מלה"מ שיתן לו פסק דין שנגזרה עליו גזירת מיתה, או שהוא, האדם, יגיע לו פסק דין [מב"ד של מטה] כי ראוי הוא לחיות עוד, אלא מכיון שעמד עליו אין עצה ואין טענה כנגדו.
ומפי הרה"ח מר דוד שטראשון נ"י [נכד הגרש"ש] שמעתי פי' פסוק זה, כי המלה רשע שבכאן היא ממלות הפוכות, כמו כבש כשב, שמלה שלמה והרבה כהנה, והיא הפוכה ממלת עֹשֶר, והוי הפי' ולא ימלט עושר את בעליו, והוא ע"ד הכתוב לא יועיל הון ביום עברה, וזה מקביל למה שאמר למעלה אין שלטון ביום המות, והוי זה כפל ענין דגם העושר ענין שלטון הוא, אלו דבריו דברי חן.
ואני אמלא את דבריו שכן מצינו לחז"ל הרבה דרשות ע"פ הפוך המלות וכמו בשבת פ"ה א' דרשו חורי הארץ מלשון ריח [שהיו מריחין את הארץ], וביומא ע"ה ב' אל תקרא וישטחו אלא וישחטו, וביבמות ט"ז ב' דרש [לדעת מהרש"א] ידו פרש צר כמו שרף צר, ובירושלמי נזיר פ"ז ה"ב דרשו או בקבר – או ברקב, ובמ"ר פ' נח דרשו ויפץ ה' אותם כמו ויצף, ולעיל ריש פ' ח' דרשו פשר דבר כמו פרש [פירוש] ובסמוך פ' ט"ו דרשו והוא ילונו בעמלו – בעולמו, ולקמן י' ט"ז בגבורה ולא בשתי דרשו ולא בתשי, ובשה"ש א' י' צוארך בחרוזים דרשו בחוזרים, ועוד שם בני אמי נחרו בי דרשו נחרו כמו חרנו [חרון וכעס], ועוד שם, תלפיות, דרשו תל יפות, וכן דרשו שם מתרפקת כמו מתפרקת, ובריש איכה דרשו צהרים כמו המצרים. ומהריעב"ץ בפי' הגדה ש"פ כתב על מה שדרשו ובמורא גדול זו גלוי שכינה דדרשו ובמורא גדול – ובמאור גדול. וע"ד זה פרשנו לישון הכתוב בפרשת עמלק את הנחשלים אחריך כמו הנחלשים, ובאיוב מ"א יהפך ים לשיבה, ועמלו המפרשים ביחס שיבה לים ופרשנו דהוא כמו דכתיב יהפך ים ליבשה, ועוד הרבה כהנה, והתוס' בב"ב ק"י א' ד"ה פשוט תפסו כלל זה גם בלשון חז"ל, יעוי"ש.
.
(שם)
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

ידו פרש צר וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב ידו פרש צר על כל מחמדיה – זה עמון ומואב, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל כולם נפנו לכסף ולזהב והם נפנו על ס"ת, אמרו, זה שכתוב בו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳ ישרףקיז)סמך אסוף הפסוק כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך, ומחמדיה דרש על התורה ע"ש הכתוב הנחמדים מזהב דכתיב בענין התורה. וכתב מהרש"א דדרש פרש כמו שרף בהפוך אותיות כמו כבש כשב, שמלה שלמה, ואין זה מספיק, דהתם לא נשתנה המובן בחליפת המלות, משא"כ הכא, ויותר יש להביא מחילופים כאלה שגם המובן ישתנה, וכמו שדרשו בשבת פ"ה א' חורי הארץ מלשון ריח הארץ, וביומא ע"ה ב' אל תקרא וישטחו (פ' בהעלותך) אלא וישחטו, ובירושלמי נזיר פ"ז ה"ב דרשו או בקבר – או ברקב, ובשה"ש רבה (ד' ד') דרשו תל תלפיות תל יפות ובקה"ר ח' א' פשר דבר דרשו כמו פרש [פירוש] דבר, וכן פרשנו ע"פ זה הלשון כל הנחשלים אחריך (ס"פ תצא) כמו הנחלשים, ובאיוב מ"א יחשב תהום לשיבה יחשב תהום ליבשה, ובקהלת ח' ולא ימלט רשע את בעליו, ולא ימלט עשר את בעליו, ועוד כהנה. [יבמות ט"ז ב׳].
שאל רבBookmarkShareCopy