פרשנות מצטטת על איוב מא:כה

(א) שרשו חתת, והאחד ממנו "העשוי לבלי חָת" (איוב מא כה) ובא בקמץ בעבור הס"פ ועקרו חַת במשקל פַת שהרבים ממנו פִּתִּים והכנוי פִּתְּכֶם:

(ג) אין על עפר משלו. פי' בעה"ק שם וז"ל, כלומר אפי' על עשרו וחומרו אינו כוחני למשול עליו ולכבשו ואיך ימשול על זולתו, ע"כ, אבל עיקר כוונת הלשון נראה כלשון המקרא (איוב (מא) בלויתן. אין על עפר משלו העשוי לבלי חת, ואף כאן הכוונה שאין דומה לו בכל יצורי עפר ביכלתו וממשלתו על כולם, והוא לפרש מ"ש מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו, שהחשיבות הוא שהמשילו בכל מעשי ידיו וכלשון ס' הבהיר הנ"ל בהגה"ה אות א' שנתקנאו משום שאמר הקב"ה ורדו כו' (וי"ל שמכוין כאן גם לסוף מקרא זה, העשוי לבלי חת, וכמ"ש ומוראכם וחתכם יהי' על כל וגו'), כענין מ"ש (תהלים ת) תמשילהו במעשה ידיך כל שתה וגו' ' שכתוב במזמור מה אנוש שדרשוהו (בסנהדרין לח:) ובמדרשות בכ"מ על קטרוג מלה"ש בבריאת האדם: