בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא [וְלֹ֣א] חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃ (ס)
עיקר תוספות יום טוב
עידית. את כל נאות יעקב תרגום ית כל עידית בית יעקב. נאות אלהים תרגום עידית. ערוך:
תוספות יום טוב
עידית. את כל נאות יעקב (איכה ב׳:ב׳) תרגום ית כל עידית בית יעקב. נאות אלהים (תהלים פ"ג) תרגום עידית אלהים. ערוך:
אלשיך
ולבא אל הענין נזכירה מקראי קדש אשר הנביא דבר (ישעיהו מ״ג:כ׳) הלא המה תכבדני חית השדה כו' עם זו יצרת כו' ולא אותי קראת כו'. מבלי נעיר בכתובים לבלתי האריך. והוא שאומר הוא יתברך כקובל ומתלונן על עמו ישראל. ואו' צר לי על מיעוט ד"א אשר לכם. מי יתן ותחזיקו לי הטובה על כל הטובה אשר הטבתי לכם. בד בבד עם חית השדה. כי הלא י' ידות להם עליכם. כי הלא הביטו וראו ק"ו רב ועצום. כי הלא חיות השדה שלא בראתי להלל ולשרת אותי רק בעבור האדם כל מה שלא הטבתי להם רק לכם. עכ"ז למה שמברכתכם שהשפעתי אתכם נמשך להם טובה מאליה. הם מכבדים ומחזיקים לי טובה. ואתם שכל אשר בראתי אתכם לא היה רק לספר תהלתי על מה שאני מטיב לכם לא תחזיקו לטובה. וזהי תכבדני חית השדה כו'. לומר הנה בהיותכם במדבר על יד הבאר השפעתי לכם מים רבים. והוא הנודע מרז"ל. כי נהרי נחלי מים רבים היו יוצאים ממני עד שהיו הולכים בציו' נהר. והן אמת כי כל אשר עשה אלהים לא היה רק בשביל האדם. אלא שעל פי דרכו הי' נמשך שחיות השדה היו שותים בצמא ממימיהם. ואמר הוא ית' מי יתן והייתם אתם שבשבילכם עשיתי. כחית השדה שמאליהם נהנו כי הלא תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה. על אשר נתתי במדבר מים נהרות בישימון. עם היות שלא בשבילם עשיתי כ"א להשקות עמי בחירי. עכ"ז מכבדים ומחזיקים לי טובה על שנהנים ע"פ דרכם. ועם זו יצרתי לי כדי שתהלתי יספרו. ולא אותי קראת אפי' קריאה בעלמא להחזיק לי טובה. ע"כ אכנך בשם יעקב. וש"ת כי יגעת בי בשבילי בעבודתי וע"כ בשם ישראל תכונה. כי עשית הטוב והישר כי חלף טובתי יגעת בעבודתי. לא כן הוא. כי הנה לא הבאת לי שה עולותיך כלומר בשבילי שאהנה חלילה. רק בשבילך שתתכפר על עון מחשבה או על עשה או לאו הניתק לעשה למ"ד. וזבחיך שזבחת לפני לא כבדתני. שלא היו של תודה אשר הם בלי עון הנקראים כבוד. כמשז"ל בויק"ר פ' צו על זובח תודה יכבדנני שנקרא זבח של תודה כבוד. ויאמר לא כבדתני. כי לא זבחת רק של חטאים. ואם היות מביא מנחה אשר איננה על חטא. לא העבדתיך במנחה שתביא לי דורון מתייחס אל מלך גדול לפחות. רק לא העבדתיך כי אם מעט סולת וכיוצא. ולא הוגעתיך בלבונה שצויתיך לתת על המנחה. כי אינה דבר שדמיה יקרים. כי לא קנית לי בכסף קנה רק לבונה שהיא בזול. וחלב זבחיך לא הרויתני. כלומר אם תאמר נא ישראל. הלא אתה ה' אמרת שבזבחינו לא כבדנוך. שלא היו רק על חטא. והנה לא יבצר מהיות גם קצת של שלמים ותודה. לז"א הן אמת שהקרבת. אך מעט. וזהו וחלב זבחיך הם מבחר הזבחים שהם תודה. לא הרויתני כי מעט היו. אך אדרבא העבדתני בחטאתיך. שעשית ששפתה תירש גבירתה. שהשכינה תריק ותתן השפע והברכה אל השרים החיצונים. ולא אל נשמות ישראל בניה. וזה כשהאשמות הם קלים שהם חטאים. ואם עונות הוא גדר גדול המתייחס ליגיעה. וזהו הוגעתני בעונותיך. וגם עתה אחר החרבן שאין קרבנות. אנכי שהיית מוחל לך בקרבנות. אנכי הוא גם עתה בלי קרבנות. וק"ו הדברים. כי הפשעים שאין קרבן מועיל להם מוחה אותם למעני. כ"ש שוחטאתיך שהיו מתכפרים בקרבן שלא אזכור אותם. וש"ת במה יכופרו. אחר שגם קרבנות אינם. ולא עוד אלא שאפילו לא תזכור. ה"ה בזאת שתהיה תשובתם שלמה. והוא שתזכרני מה שתתעתד. שיבא זמן שנשפטה יחד שהוא אחר מותך. כי בהזכירך זה תרעד ותשוב תשובה שלמה. והוא זמן שאומר לך ספר אתה למען תצדק. היא כי כן הוא. שמלמדים אותו כל התורה ומשפטים ומזכירים לי מעשיו. ושואלים לו העושה כך וכך מה משפטו ונותן את הדין. ואח"כ אומרים לי הלא אתה הוא אשר עשית. ונפשו מספרת כל מעשיו הרעים אשר עשה. והוא מאמר התנא (אבות פ"ג) באומר אתה עתיד ליתן דין וחשבון. כי תחילה הוא נותן הדין ואח"כ נותן החשבון. וזהו ספר אתה למען תצדק שהוא זמן שאומרים לך ספר אתה כו'. וש"ת כי העונות בטבע הם לכם. כי אדם הא' היחל ואחריו כל אדם ימשיך כי ממנו חוצבתם. אינו דומה. כי הלא הוא חטא בלבדו שהוא חטא קל. אך אתה פשעת ולא בלבד אתה כ"א ומליציך פשעו בי. והם האומרים לך אל תירא מהכשדים. זה אמר להקיף את ירושלים מים וזה להקיפה אש. עד שהוצרכתי לחלל שרי קדש. והיא מאז"ל על פסוק (איכה ב׳:ב׳) חלל ממלכה ושריה. ששינה מינוי המלאכים לבל יועיל השבעתם. וזהו ואחלל שרי קודש. והיה סיבה שואתנה לחרם כו'. ואין להם פשע גדול מזה. ומדבר כ"ז על מה שאחר החרבן. שכ"ז כתוב אחר פסוק למענכם שולחתי בבלה שהיא אחר החרבן. וכן כל הנחמות הם על החרבן שאומר (ישעיהו מ׳:א׳) נחמו נחמו על החורבן שעדיין לא היה: