וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה ׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן׃ (ס)
מצודת ציון
וינאץ. ענין בזיון ומיאוס כמו וינאץ בזעם אפו (איכה ב ו) ועם כי לא נקראה האל״ף הואיל והיא כתובה:
מאירי
ואח״כ הזכיר צרת המאסר ואמ׳ שמהם שילכדו בחבלי עוני וישבו מקום חשך וצלמות והם אסירי עני וברזל ויש לפרש במלת עוני שהוא כמו ענויי כלומ׳ שהם נאסרים במאסר ענוי ורומז על קשר הידים בחבלים ויתרים וברזל על כבלי ברזל הנתונים ברגליהם או רמז היות זה בעונם למה שהמרו אמרי אל ר״ל ששנו דבריו ומרו בהם ואלו היה לשון הכעסה היה לו לומר כי הכעיסו אל, או נאמ׳ כן דרך הפלגה לרוב מרים באל, הגיע הכעס לאמרי האל עצמם. ועצת עליון נאצו ר״ל מאסו ובא מלשון בנין הקל כמו וירא ה׳ וינאץ (דבר׳ לב יט) וכן וינאץ בזעם אפו (איכה ב ו) וזולתם.