ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי בליל [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת׃ (ס)
מדרש בחדוש
ראוי לשים לב הואיל ויציאת מצרי' היתה ביום שני שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. וכתיב בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרי'. למה לנו לעשות עיקר זכרון יציאת מצרי' בלילה ובקשו טעם לדבר זה מהכתוב שאומר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרי' וכמו שאומר המגיד לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. היה להם לסדר עיקר הזכירה ביום.
אמנם אפשר לומר שלהיות התחלת חיוב האדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרי' בלילה כענין אכילת הפסח. על כן מצוה להאריך קודם אכילתו וגם אח"כ בספור הנסים שנעשו. א"נ הואיל וזכרון הצרות נעשה בלילה כדכתיב קומי רוני בלילה לראש אשמורות וכן כתיב בכה תבכה בלילה לפי שהקול נשמע למרחוק. כן ראוי לפרסם הגאולה בלילה. כי יציאת מצרי' היתה מכוונת לגאולה העתידה כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרי' אראנו נפלאות ובלילה הזאת מתעוררי' הרחמי' לגואלנו מטעם מגלגלי' זכות ליום זכאי. ואפשר עוד לומר שלהיות שבמצרי' היו ישראל מרבים בשירות ותשבחות והלולים כדכתיב השיר יהיה לכם כלילי התקדש חג כדי לחלות פניו ית' יחוס עליה' ולא ישמע לקול המקטרג שהיה מבקש ליכנס בבתיהם להשחית כמו שנאמר ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף מכלל שמבקש היה ליכנס. כן אנו שצריכי' להראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרי' צריכי' לעשות כמעשיה' לשורר ולהלל ולספר בנפלאותיו ית' כדי לעורר רחמיו ישוב ידו שנית לעשות עמנו כאשר עשה עם אבותינו וחכ"א ימי חייך העה"ז כל ימי חייך להביא לימות המשיח באו חכמי' לדרוש הכתוב על העתיד מגזירה שוה של פסוק ועפר תאכל כל ימי חייך שהכל מודי' כי הוא גם לימות המשיח שנא' זאב בטלה ירעו כא' ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו בכל מתרפאי' חוץ ממנו:
אמנם אפשר לומר שלהיות התחלת חיוב האדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרי' בלילה כענין אכילת הפסח. על כן מצוה להאריך קודם אכילתו וגם אח"כ בספור הנסים שנעשו. א"נ הואיל וזכרון הצרות נעשה בלילה כדכתיב קומי רוני בלילה לראש אשמורות וכן כתיב בכה תבכה בלילה לפי שהקול נשמע למרחוק. כן ראוי לפרסם הגאולה בלילה. כי יציאת מצרי' היתה מכוונת לגאולה העתידה כדכתיב כימי צאתך מארץ מצרי' אראנו נפלאות ובלילה הזאת מתעוררי' הרחמי' לגואלנו מטעם מגלגלי' זכות ליום זכאי. ואפשר עוד לומר שלהיות שבמצרי' היו ישראל מרבים בשירות ותשבחות והלולים כדכתיב השיר יהיה לכם כלילי התקדש חג כדי לחלות פניו ית' יחוס עליה' ולא ישמע לקול המקטרג שהיה מבקש ליכנס בבתיהם להשחית כמו שנאמר ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף מכלל שמבקש היה ליכנס. כן אנו שצריכי' להראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרי' צריכי' לעשות כמעשיה' לשורר ולהלל ולספר בנפלאותיו ית' כדי לעורר רחמיו ישוב ידו שנית לעשות עמנו כאשר עשה עם אבותינו וחכ"א ימי חייך העה"ז כל ימי חייך להביא לימות המשיח באו חכמי' לדרוש הכתוב על העתיד מגזירה שוה של פסוק ועפר תאכל כל ימי חייך שהכל מודי' כי הוא גם לימות המשיח שנא' זאב בטלה ירעו כא' ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו בכל מתרפאי' חוץ ממנו:
העמק שאלה
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וישאבו מים וישפכו. תרגם יונתן: ושפיכו לבהון בתיובתא כמיא קדם ה' ולפי משמעו, אינו אלא סימן הכנעה, הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכין:
רקנאטי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
תחת בשתכם. שהיה משנה אף הם כלמה ירונו תמיד חלקם כלו' תחת אשר עד הנה תמיד עמי היו רוננים כלמה חלקם יש רנה שהוא אבל כמו (איכה ב׳:י״ט) קומי רוני בלילה וכמו (מ"א כב) ותעבור הרנה דאחאב: