פרשנות מצטטת על איכה ג:ו

שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסרסו. כדאיתא בבראשית רבה פרשה פ"ו (סימן ג) סריס פרעה שנסתרס בגופו, מלמד שלא לקחו אלא לתשמיש וסרסו הקדוש ברוך הוא בגופו. וקרא חשוך משום שמי שאין לו בנים חשוב כמת (נדרים סד, ב), ובמת כתיב (איכה ג, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם, גם מחמד עין זו אשה, כדכתיב (יחזקאל כד, טז) אני לוקח ממך מחמד עיניך במגפה, וסריס הרי הוא כחשוך:

והטעם משום דבא"י הי' עדיין זכות א"י גורם לעמוד על אור ההוראה במעט עיון, משא"כ בבל, וכדתני' באדר"נ פכ"ח רנ"א אין לך אהבה כאהבה של תורה, ואין לך חכמה כחכמה של א"י, ובויקרא רבא פי"ג, וזהב הארץ ההיא טוב, מלמד שאין תורה כתורת א"י, ואין חכמה כחכמת א"י ועוד באדר"נ רשב"א אומי' חכם הדר בא"י ויצא ח"ל פגם כו', ובסנהדרין ד' כ"ד אי' במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר ר' ירמיה זה למודה של בבל, ולא שגינו ח"ו תלמוד בבלי, אלא ה"ק באשר בבל הוא מצולה חשיכה שאין בה אור תורה בעצם כלל, רק ע"י אבוקה גדולה של הפלפול דש"ס בבלי יהי' מאור גם במחשכים להוציא אור ההוראה, ומש"ה אי' שם עוד מאי בבל אר"י בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בגמרא, אלא שהוצרכו להעמיק כ"כ ולהתהפך על כל חלקי התורה עד שיצא המכוון, אבל ממילא זכו להגדיל תורה ולעשות אבוקה גדולה מאור התורה.

באשמנים. יש אומרים קברים, ויתכן שהוא כמו צהרים, או כמו בחיים, והטעם בינות החיים, ויתכן היות האל"ף נוסף והטעם בינות השמנים, והם הגוים: