פרשנות מצטטת על איכה ג:ז

גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי׃

רמב"ן

וַיֵּלֵדוּ אִם הַלָּשׁוֹן כִּפְשׁוּטוֹ וְשָׁב לְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו כִּי עָצַר ה' בְּעַד רַחְמָם, תֵּמַהּ הוּא, כִּי נִרְאֶה כִּי גַּם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר לֻקְּחָה שָׂרָה לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ וְלֹא קָרַב אֵלֶיהָ עֲדַיִן בָּא אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם, וּבַבֹּקֶר הִשְׁכִּים וְקָרָא לַעֲבָדָיו גַּם לְאַבְרָהָם, וּמָתַי הָיָה לָהֶם עֹצֶר רֶחֶם, אוּלַי הָיוּ עַל פִּרְקָן וַאֲחָזוּם חֶבְלֵי יוֹלֵדָה וְלֹא יָכְלוּ לְהַמְלִיט, וְאוּלַי אַבְרָהָם אִחֵר תְּפִלָּתוֹ יָמִים רַבִּים. וְהִנֵּה רְפוּאוֹת אֲבִימֶלֶךְ גַּם חָלְיוֹ לֹא נִתְפָּרְשׁוּ, וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ':י"ז) "וַיֵּלֵדוּ" – וְאִתְרְוַחוּ, נִתְפַּתְּחוּ נִקְבֵיהֶם וְהוֹצִיאוּ, וְהוּא לֵדָה שֶׁלָּהֶן. "בְּעַד כָּל רֶחֶם", כְּנֶגֶד כָּל פֶּתַח, וְאֵין זֶה נָכוֹן, כִּי אִם נֹאמַר בְּ"וַיֵּלֵדוּ" שֶׁהוּא יְצִיאַת הַחוּץ, שֶׁמָּצִינוּ לֵדָה בְּעִנְיָנִים רַבִּים כְּגוֹן "הָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר" (תהלים ז טו), "לֶדֶת חֹק" (צפניה ב ב), "מַה יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז א), מָה יוֹלִידוּ וִיחַדְּשׁוּ הַיָּמִים, אֲבָל מִלַּת "רֶחֶם" לֹא תָּבֹא עַל פֶּתַח אַחֵר. וְאֵין טַעֲנָה מִן "בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יָצָא" (איוב לח ח), שֶׁהוּא כִּנּוּי, כְּמוֹ "בֶּטֶן הָאֲדָמָה" (שם א כא). וְדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ':י"ז) אֵינֶנָּה כְּדִבְרֵי הָרַב, כִּי הוּא שֶׁתִּרְגֵּם "וְאִתְרְוַחוּ" עָשָׂה "רֶחֶם" כִּפְשׁוּטוֹ, "פָּתַח וַלְדָּא", אֶלָּא שֶׁרָצָה לִכְלֹל גַּם אֲבִימֶלֶךְ בְּמִלַּת "וַיֵּלֵדוּ". וּלְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ב:י"ג), "כִּי עָצֹר עָצַר ה'", עֲצִירָה בַּפֶּה, עֲצִירָה בַּגָּרוֹן, עֲצִירָה בָּעַיִן, עֲצִירָה בָּאֹזֶן, עֲצִירָה מִלְּמַעְלָה, עֲצִירָה מִלְּמַטָּה. וְהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לָהֶם מִיִּתּוּר לְשׁוֹן הַכֶּפֶל "עָצֹר עָצַר", לֹא שֶׁיְּפָרְשׁוּ כָּל רֶחֶם כָּל נֶקֶב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי מִיּוֹם אֲשֶׁר נִלְקְחָה שָׂרָה לָקָה אֲבִימֶלֶךְ בְּאֶבְרֵי הַתַּשְׁמִישׁ וְלֹא יוּכַל לְשַׁמֵּשׁ, וְזֶהוּ "לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ", כִּי הַנְּגִיעָה וְהַקְּרִיבָה בַּנָּשִׁים הוּא עַל הַתַּשְׁמִישׁ, כְּעִנְיָן "אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה" (שמות יט טו), "וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה" (ישעיהו ח ג), וְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו שֶׁהֵן מְעֻבָּרוֹת עָצַר בְּעַד רַחְמָן וְלֹא יָכְלוּ לְהַמְלִיט, כִּי "עֲצִירַת רֶחֶם" הוּא שֶׁלֹּא תַּהַר, כְּדֶרֶךְ "וַה' סָגַר רַחְמָהּ" (שמואל א א ה), אֲבָל "עֲצִירָה בְּעַד הָרֶחֶם" הוּא שֶׁלֹּא תֵּלֵד, כִּלְשׁוֹן "גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא" (איכה ג ז), וְעָמְדָה שָׂרָה בְּבֵיתוֹ יָמִים וְלֹא שָׁב אֲבִימֶלֶךְ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, כִּי לֹא הֵבִין עַד שֶׁבָּא אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם וְהוֹדִיעוֹ. וְלֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב חֹלִי אֲבִימֶלֶךְ וְהִזְכִּירוֹ בְּרֶמֶז, דֶּרֶךְ מוּסָר וְכָבוֹד לְשָׂרָה. וְאַחֲרֵי תְּפִלַּת אַבְרָהָם נִרְפָּא אֲבִימֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו וְיָלְדוּ הַנָּשִׁים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(מז) וכשיטה ראשונה "ויסגור טעמו שסגר ד' כל התיבה, ולא נפתחה בעבור היותה במים, והפך זה, "ויסך אלוה בעדו", "גדר בעדי ולא אצא", (איכה ג ז):
שאל רבBookmarkShareCopy