גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃
מגלה עמוקות
וירא בלק את כל אשר עשה ישראל סבא לאמורי הוא עשו כשביקש עשו שיהיו שותפין יחד (בראשית לג) נסעה ונלכה לנגדך והסיב לו יעקב (שם לב) עם לבן גרתי (שם) והכבשים הפריד יעקב שלא יתערבו החיצונים בקדושה וכל עניינו שם שלא (שם) שתם על צאן לבן כי הקשורים דמקשרי קישרא דמהמנותא הם ליעקב והעטופים הם ללבן וכן בקש על הדורות (שם לב) וריוח תשימו בין עדר לעדר בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה ז"ש (שם לג) יעבר נא אדוני לפני עבדו בפני עצמו ואני אתנהלה לאטי מרכבה בפני עצמו (שם לב) ויקרא שם המקום ההוא מחנים שלא להתערב זה בזה כל אחד מחנה בפני עצמה ומבואר בכנפי יונה כשישראל הם זוכים אז יבאו ויאירו בהם ש"ע נהורין ומלבוש של חש"מל מכסה עניהם שאין רשות לחיצונים ליגע בהם ולכן נקרא ח"ש בזמן הארת הקדושה ועתים כשחשו יש שליטה בחיצונים אז נקרא מ"ל (תהלים לז) כחציר מהרה ימ"לו. והנה בשעת תפילת י"ח שהמשכנו הארת הקדושה ואז כדי שלא ישלטו החיצונים באותה ההארה אז אנו מסיימין המברך את עמו ישראל בשלו"ם שהוא אותיות מלבו"ש דהיינו חש"מל שקרא יעקב (בראשית לב) שם המקום פני"אל שהוא סוד אור פניאל והנה בשבת כסוי הזה הוא כעין סוכה עלייהו דישראל לכן מתפללין ופרוס עלינו סכת שלומך מזה היה מתיירא בלק ויגר מואב מפני העם כ"י ר"ב הוא בגי' ע"ב ס'. מ"ה ב"ן בהארת אלו ד' שמות בד' עולמו' בסוד (תהלי' כט) י"י יבר"ך שהוא ג"כ בגימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (שם) י"ברך א"ת ע"מו ב"שלום ר"ת א'ב'י'ע שבכל א' מד' עולמות יש זה הכיסוי ובשעה שקבלו תורה במדבר סיני זכו לאותו מלבוש ז"ש (שם) י"י עוז לעמו יתן כשנתן הקב"ה התורה לישראל אז זכו לשע"ח נהורין ושל עולם עשיה הוא עב יותר מכלם כי שם עיקר אחיזת החיצונים ז"ש מואב עתה ילחכו הקהל הזה את כל ס ביבותינו כ"לחוך ה"שור ר"ת סכ"ה שהקב"ה פורס סכת שלומו עלייהו דישראל ז"ש הן עם יצא ממצרים שהקב"ה נתן מסך מבדיל ביניהם לבינינו וכיסה את עין הארץ וחבקוק ג) כסה שמים הודו עי"ן האר"ץ בגימטריא תו"ך שהם תו"ך ואיהו חוץ לכן הביאו אל קרית חוצות והנה כשראה בלק באיצטגנונא קצת העדה שעתה וישב ממנו שבי נוטל זיהרא עלאה מנהוןואין עתה עת רצון לישראל לית ח"ש להו רק הם בחלק מ"ל לכן אמר והוא יושב עתה בחלק מ"ל מן חשמ"ל לכן עתה לכה נא בבקשה לא תדחה השעה שהיא עומדת ולפי שבלעם בא מן רע של הבל בסוד ה"נה ב"רך ל"קחתי שגרם ש"ע נהורין כמה דאת אמר (בראשית ד) וישע י"י אל הבל ואל מנחתו ובקליפה לקבל זה (ישעיה נ) ע"ש יאכלם (שבת קנז) מי שיש בו (משלי יד) ר"קב ע"צמות ק"נאה וכמ"ש כנפי יונה על סוד תולע שאוכל בשר המת שבקליפ' הוא פני שו"ר קדמא' לניזיקין ובקדושה עול"ת תמיד שהוא שם אבגית"ץ בגימטריא תולע ושקוצי"ת בגי' תולע"ת שני שנ' ונתן הכהן סוד נעוץ סופה בתחלתה כי חשבון ונת"ן הוא שם ראשון תולעת הוא שם אחרון והוא רזא דמ"ב על כן אמר בלק ילחכו סביבותינו כלחוך השו"ר שהוא השו"ר שמרחיקין ממנו בניסן ותשרי לכן הקריבו מ"ב קרבנות לקבל שם של מ"ב ועל בלעם שנתקנא בהו אתמר (משלי י) שם רשעים ירקב כי נעשו ממנו נחשים ועקרבים וירא ישראל שוכן לשבטיו וראה שהקב"ה חופה עליהם רוח אלקים ואתמר עלייהו (שבת) ועצמותיהם יגרם בעצמות של רב אחא שלא היה בהם קנאה וכן היה להם לדור המדבר שלא שלטה בהם רימה בפרקי דר"א ועל בלעם נאמר שת"ם העי"ן שגרם ב"פ ש"ע ש"ע מסיטרא אחרא כמ"ש יוסף (בראשית מז) והאדמה לא תש"ם ובשעת חורבן (איכה ג) גם כי אזעק ואשוע שת"ם תפלתי שנכנסין שת"ם קליפות במקום (ישעי' יא) שעש"ע יונק על חור פ"תן היא הקליפה עליה דבלעם אתמר (שם ו) השמ"ן ל"ב הע"ם היפך באתוון הנשמ"ה בלע"ם הזה שנתלבשה בהם נשמתו של בלעם הרשע כי כל מי שיש לו ג' דברים הללו הוא מתלמידיו של בלעם הרשע סימנם ויתיצב מלאך י"י לשט"ן לו שכל מי שיש לו ג' מידות אלו נפש שפילה עין טובה רוח נמוכה הוא מתלמידיו של א"א ולפי שלא היו לו ג' סימנים אלו לכן היה לו לשטן (שם) ועיניו השע על ש"ע של סיטרא אחרא נענש שנעשה שת"ם העין (שם) ואזניו הכבד שגם בלעם פגם באודני' הוה ותרווייהו בההוא רשע שפגם בכולהו:
מגלה עמוקות
הנה יש להתעורר מה שאמר במדרש ד' גזירות גזר פרעה כנגד ארבע לשונות של גאולה והלא ה' לשונות של גאולה הם והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי וברשב"ם פ' המוכר פירות אמר קא חשיב והבאתי במקום לקחתי שהוא מד' לשונות של גאולה ובאמת הם ה' נוכל לומר לפי שמשה אמר למה הרעותה בה' כנגד זה אמר הקדוש ב"ה ה' גאולות לפי שעיקר ירידתן למצרים היה לתיקון הנשמה וה' שמות יש לנשמה. גם יש ארבע אותיות השם ה' פרצופים והקב"ה בא לגלות להם שם של הוי"ה הוצרך לומר ה' לשונות כי ה' שמות יש לנשמה ולפי שישראל סופן לקבל ה' חמשי תורה לכן אמר בלשון חמישי והבאתי וגו' ומפרש למה אמר ה' לשונות לז"א ונתתי לכם מורשה שרומז על (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה שנחלקו על ה' חומשי תורה לכן ה' לשונות כנגדו וכן רוחו של יעקב נברא ביום ה' לכן אמרו ביום ה' (תהלים פא) הרנינו לאלהים עוזינו הריעו לאלהי יעקב לכן אמר (דברים לג) קהל"ת יעק"ב בהיפוך אתוון ה' קלת י' דיברות קע"ב תיבות גם רמז ה' מלכיות בפ' (ישעיה כד) בוגדים בגדו וגו' קחשיב ה' בגידות כמ"ש רש"י לכן ה' פעמים אמר דוד קומה ה' בספר תהלים וכן ה"פ אלהי"ם יש בו ת"ל שנה במצרים ובחשבון ר'דו יש ה' פעמים מ"ב וכן ה' ממי"ן במלוי באלף בית ואלו הם ה' אותיות גימל למד מם סמך וכן יש בפ' (תהלים יז) 'מ'מתקו'מ'מי'ם בימינך וסימן (שמות יד) ובני ישראל יוצאים ביד רמה במילת רמ"ה נרמז בו שהיו ישראל ר' שנה במצרים דהיינו ה' ממי"ן חשבון ר' וע"פי שהיו רד"ו שנה במצרים עשרה שנים שגרם יוסף לעצמו שבטח בשר המשקים ובשבילו היו י' שנים בגלות ד' לשונות של גאולה הכתובים בפ' נגד זה ארבע לשונות של גאולה לעתיד וכה"א והביאותים (ד"ה בד) על האדמה במדרש ד' קראו תגר להקב"ה דוד בני קרת ואסף וירמיה ארבע דברים חסרים בגלות ושמת"י פדת חסר לפי שד' אלו חסרים נגד ד' גלות וכנגד זה היו ארבע בנים לערפה שהוא פני עורף ולא כמו שרות שדבקה בה' (תהלים כז) לחזות בנועם ה' ולא חזרה מנעמי שהיא נעם י' סימן של ארבע בנים אלו (משלי כח) הגו סגי"ם מכסף ס"ף ג"ליות י"שבי מ"דון. (תהלים קיט) ס'ג'י'ם השבת כל רשעי ארץ שהם בכלל נגה נגד ארבע קליפות מן רות יצא דוד שהוא כלל כל ישראל. ש'מ'ת'י נוטריקין ש"כינה מ"לאכים ת"ורה י"שראל ובשעת גליות חסרים אלו. למחר יהיה האות הזה הוא שנחסר מן תלדת שמים עד תלדת פרץ משם יצא דוד שריוהו בשירים וכשאנו מתפללין על גליותינו (איכה ג) גם כי אזעק ואשוע אזי אין אני מתפלל על עצמי רק על ג' דברים שהם בגלות שסימנם ש'ת'ם ש"כינה ת"ורה מ"לאכים והמבקש על חבירו רחמים והוא צריך לאותו דבר הואנענה תחינה ובשעת חורבן בעו"ה ש'ת'ם תפלתי אע"פ שאין אני עושה למעני רק עבור ג' אלו המרומזין בתיבת ש'ת'ם אפ"ה נסתם תפלתי ולכן שתם בש' ולא בס':
בית יוסף
ומ"ש ואומר קדיש בלא תתקבל כ"כ הגה"מ ונתנו טעם לפי שכבר אמר באיכה שתם תפלתי אבל קודם קריאת קינות אומר קדיש כולו כבשאר ימות השנה ויש מקומות שאין מדלגין תתקבל אלא בלילה אחר תפלה אבל בשחרית אומרים אותו לפי שכבר סלקו וסיימו לומר קינות ואומרים קצת פסוקי נחמות בסופו עכ"ל :