פרשנות מצטטת על איכה ג:לג

יומא דראש השנה (איוב א) ויבואו בני אלקים דאתא מארי דדינא בירחא תקיפא שהיא ירח איתן ואז (משלי יג) ודרך בוגדים איתן (בראשית ח) ותנח החיבה בחודש השביעי בר"ה על הרי אררט טורי מלטטיא ואז (איוב א) ויבא ג"ם השטן בתוכם שם של אלהים יש בו שם ב"ן כיצד ה' אותיות של אלהים ומילוי שלו י"ג אותיות שהוא סוד (איכה ג) ויגה בני איש מילוי מילואו כזה אל"ף למ"ד פ"א למ"ד מ"ם דל"ת ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת מ"ם מ"ם זה סוד (ירמיה מא) ג"דליה ב"ן אחיק"ם והוא סוד בני אלקים כי אותיות של אלהים הם ב"ן לכן מיד אחר ר"ה מתענין צום גדליה שהיא סוד בן אחיק"ם ואותיות גדליה נרמזו כל האותיות ה' י"ג ד"ל וכן (במדבר יד) ועתה יגד"ל נא כח אדנ"י דינים של אלקים אחיק"ם נרמזו בו ששה אנשים הבאים מדין עליון מאן אינון ששה אנשים א"ף ח"ימה משחי"ת ק"צף מ"כלה משב"ר כי בפסוק (תהלים עח) והוא רחום אמר ולא ישחית דא משחית לכן נרמזו בי' הרי שכל ו' אלו שיניקתם מן בני אלקים נרמזו במילת אחיק"ם ויבא גם השט"ן בתוכם מכאן למד רמי בר חמא ביומא (דף כא) השט"ן בגימטריא שס"ד כל השנה אית ליה רשות לאשטנא לבר מיומא דכפורי וקשה והלא עיקר שמו שטן ולמה דרש גבי' השטן בה' אבל הוקשה לו ה"ל למימר ויבא גם שטן בתוכם למה אמר השטן אלא שבא לדרוש כולי יומא שתא אבל עיקר שמו שטן והה' מורה על ה' שבין יוה"כ עד סוכות שהוא ראשון לחשבון עונות אבל אית ליה רשו לאשטוני אם חוטא אדם רק שאין לישראל פנאי באלו הימים לחטוא לפי שעוסקין בסוכות ולולב (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו הן הן ה' ימים שבין יו"הכ לסוכות ה' לי"י תגמלו זאת על ה' ימים אלו כי שם י"י אקרא ויש בשם בן ד' צירוף תמי"ם הא כיצד י' פעמים הו"ה ק"ס ה' פעמים יו"ה ק"ה ו' פעמים יה"ה ק"ך ה' פעמים יה"ו הרי ק"ה צירוף ארבעתן ק"ם ק"ה ק"ך ק"ה הרי תמי"ם תהיה עם י"י ר"ל שהוא צירוף השם ז"ש (תהלים יח) האל תמים דרכו אמרת י"י צרופה ר"ל צירוף של שם י"י ז"ש כי שם י"י אקרא חזר ומפ' הצור תמיםפעלו מזה הטעם (דניאל ט) שבועים שבעים נחתך על עמך וגו' לכלא פשע ולהתם חטאת (ז' יובלות שעולה בן ד' בחושבן זעיר ז"ש (הושע יד) וקח טו"ב (שם) ושובו אל י"י כי שם י"י הוא טו"ב) (שם) ואמרו אליו כ"ל ת"שא ע"ון ר"ת ע"ת"ך ע' שנה היו בבבל ת"ך שנה היה בית שני לפי שפגמו בשם של י"י שצירופו תמי"ם ז"ש (דברים יח) תמים תהיה עם י"י אלקיך תמי"ם הוא שבעים שבועים כל הימים מן חורבן בית ראשון תמי"ם והם לא היו בבנין בית שני רק מנין תהי"ה היו עם י"י א"לקיך א"ל אמונה בא"ת ב"ש ת"ך שנה. פעלו הוא ג"כ רבוע של שם בן ד' מקו"ם קפ"ו תמי"ם פעל"ו הוא מנין כל בריתות שכרהו ישראל על כל מצוה ומצוה לפי דברי רשב"י בירושלמי שאין לך כל מצוה ומצוה מישראל שלא כרתו תקע"ו בריתות שהוא מנין מלקו"ת כדי רשע"ו ז"ש כי כל דרכיו משפט מדה במדה (איוב לד) פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו והנה ק' שערים הם בתורה ועל כל שער ושער תקע"ו בריתות הרי מנין תמי"ם פעל"ו תרע"ו שם בן ד' כ"ו פעמים כ"ו האזינו שמים וארץ מעשה בראשית נתן עזרא ובית דינו סימן זו הפרשה הזי"ו לך וחלקוהו אנשי מעמד על ז' ימי השבוע ז"ש זכור ימות עולם בכל יום ויום מעין מ"ב:

וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר. בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה שָׁם מִכָּאן וָאֵילָךְ שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, כִּימֵי יְצִירַת הַוָּלָד, לִקְנוֹת תַּחְתָּיו שָׁם הֲוָיָה נִכְבֶּדֶת, רְאוּיָה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הָרַב מַה שֶׁלֹּא יַשִּׂיגֵהוּ זוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות לד:כט). וְקִלְקֵל זֶה חֶטְאָם בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם רִאשׁוֹנִים, בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאוּי לְהַשִּׂיגוֹ, כְּאָמְרוֹ "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב:ז). וּבָאֶמְצָעִיִּים כְּפִי הַקַּבָּלָה שֶׁהָיוּ בְּכַעַס וְלֹא זָכוּ לֵהָנוֹת מִקַּרְנֵי הוֹד, וְהוּשַׂג זֶה בְּאַרְבָּעִים יוֹם אַחֲרוֹנִים, וּבָהֶם נִצְטַוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כה:כא). וְזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּלֻחוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לְשׁוּם אָרוֹן אֶלָּא שְׁבָרֵיהֶם בִּלְבַד, בִּלְתִּי עֵדוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ וְאוֹתִיּוֹת פָּרְחוּ". וְזֶה בְּעַצְמוֹ בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה:ח), לֹא כְּמוֹ שֶׁיָּעַד קֹדֶם לָכֵן, כְּאָמְרוֹ "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ" (שמות כ:כ), אֲבָל עַתָּה יִצְטָרֵךְ לְכֹהֲנִים. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הִתְבָּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ" (שמות כח:א). וְהִנֵּה לֹא נִבְחַר שֵׁבֶט לֵוִי לְשָׁרֵת עַד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (דברים י:ח). וְאָמַר אִם כֵּן, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהַפַּעַם אֲשֶׁר בָּהּ הוּשַׂג זֶה הַתַּכְלִית הָיְתָה הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְכֻלָּם, שֶׁבָּהּ צִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּבִגְדֵי כְהֻנָּה וְהַקְּטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בֵּאֵר שֶׁבְּסוֹף הָרִאשׁוֹנִים נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְלֹא סִבֵּב הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוּם אִיחוּר, כִּי "לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ" (איכה ג:לג), אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִשְׁחִיתוּ עִנְיָנָם, כְּאָמְרוֹ "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב:ז). וּבָאֶמְצָעִיִּים כְּפִי קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיְתָה פָּרָשַׁת "רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי" (שמות לג:יב) וּ"פְסָל לְךָ" (שמות לד:א), וּבַשְּׁלִישִׁית הָיָה כָּל הָעִנְיָן שֶׁסִּפֵּר בְּאָמְרוֹ "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" (שמות לד:כח), "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת" (שמות לד:כח), וְיָרַד אָז עִם קַרְנֵי הַהוֹד, וְצִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.