קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃
מנחת שי
העלים ממני. העי"ן בשו"א לבדו מכלול דף פ"ב וכן הוא בספרים כ"י מדוייקים ובלא מאריך בה"א ועיין מ"ש באיכה על פסוק על תעלם אזנך:
שפתי חכמים
לשון עלייה. והמ"ם בו מ"ם השימוש וכינוי לרבים. ואיננו מלשון העלמה, כמו (איכה ג נו) אל תעלם אזנך, ויהיה פי' כמו (פסוק נט) והפלא ה' את מכותך, כלומר שיהיו מפלאות ונעלמות מעיני כל חי, שא"כ היה העי"ן נקוד בשו"א, כמו אל תעלם אזנך, והעלם יעלימו (ויקרא כ ד), ועוד היה ראוי להיות יעלימם ה' עליך, מאחר שהוא שב אל המכות. [רא"ם]: וקשה, דהא בכל הספרים נקוד יעלם בשו"א, כמו והעלם יעלימו שהוא נמי נקוד בשו"א. וע"כ צ"ל דרש"י אינו מחלק בין נקוד שו"א או חטף שו"א, ועיקר הוכחתו דה"ל לכתוב יעלימם. א"נ הוכחתו דאם הוא מלשון העלמה איך נופל לשון עליך. וק"ל: