פרשנות מצטטת על איכה ד:א

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. יִרְמְיָה כָתַב סֵפֶר קִינוֹת, הִיא הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְהָיוּ בָהּ שָׁלשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת: "אֵיכָה יָשְׁבָה", "אֵיכָה יָעִיב", "אֵיכָה יוּעַם". שׁוּב הוֹסִיף עָלָיו "אֲנִי הַגֶּבֶר" שֶׁהוּא שָׁלשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה", שָׁלשׁ כְּנֶגֶד שָׁלשׁ:

בשעה שאשתך כו'. יריית הזרע מדמה בזריקת אבנים. או אבנים כמו בנים בתוספת האל״ף על דרך דכתיב (איכה ד, א) תשתפכנה אבני קודש:

וְאָמַר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶן מְכֻוָּנִין זֶה כְּנֶגֶד זֶה, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל שׁוּם אֶחָד בְּאֹהֶל חֲבֵרוֹ וְלֹא יַזִּיקוּ בְּעַיִן הָרַע. אָמַר, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַבְּלוּ נֵזֶק מִן עַיִן הָרַע, כִּי הוּא דָּבָר שֶׁהֵם עַצְמָם נִזְהָרִים מִזֶּה. וְאַדְרַבָּא, ״כִּנְחָלִים נִטָּיוּ״, יֹאמַר שֶׁאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמִשְׁכְּנוֹתָיו נִמְשְׁלוּ לִנְחָלִים הַמְכַסִּים אֶת הַדָּגִים לְבַל תִּשְׁלוֹט בָּהֶם עַיִן הָרַע. כָּךְ הָאֹהָלִים אֲשֶׁר בָּהֶם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מַצִּילִין מִן הָעַיִן, כִּי לֹא שָׁלְטָא עֵינָא בִּישָׁא בְּיוֹשְׁבֵי אֹהָלִים שֶׁאֵינָן נִרְאִין בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם תּוֹרָתָן מַכְרֶזֶת עֲלֵיהֶם, בָּרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ, וְיָפֻצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כַּאֲהָלִים נָטַע ה׳״, כִּי הָאֹהָלִים וְהַנְּחָלִים מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם.

עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָכִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי־קֹדֶשׁ:"

דּוֹדִי צַח. לָבָן, כְּמוֹ "צַחוּ מֵחָלָב":

רֹאשׁוֹ. מַבְהִיק כְּכֶתֶם פָּז. כֶּתֶם הוּא לְשׁוֹן סְגֻלַּת מְלָכִים שֶׁאוֹצְרִין בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם, וְכֵן "יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב", וְכֵן "וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי", וְכֵן "וַחֲלִי כָתֶם":