ר֤וּחַ אַפֵּ֙ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃ (ס)
עץ יוסף
לעולם אין מלך המשיח בא כו'. חוזר למעלה על שפסוק כי רוח מלפני יעטוף. כך דרשוהו בפרק חלק ובפרק הבא על יבמתו (יבמות סב, א). ועיין בבראשית רבה פרשה כ״ד (סימן ד) ובויקרא רבה פרשה ט״ו (סימן א). ורצה לומר שהמשיח נקרא רוח כדכתיב (איכה ד, כ) רוח אפינו משיח ה'. וקאמר קרא הכי המשיח מלפני יאחר (כמו (בראשית ל, מב) העטופים ללבן) על ידי נשמות אשר עשיתי (תוספות עבודה זרה ה, א). ועיין בפרק קמא דעבודה זרה (שם) ובפרק כל היד (נדה יג, ב) דאיתא שם אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ועיין ברש״י שם:
פירוש מהרז״ו
כל אותן י"ג שנה. וכמ"ש ישעיה נ"ב והוא מחולל מפשעינו וגו'. ובאיכה פסוק רוח אפינו נלכד בשחיתותם ובויק"ר פר' ט"ו סימן ג' דשם ושם נדרש פסוק זה על רבינו הקדוש וכן באיכה רבתי פסוק הנ"ל:
קרבן העדה
שהיינו עסוקין בעניין. רוח אפינו וגו' שהוא סוף איכה רביעית ששם גמרו כדאמר לעיל שלא שיירו אלא א' ב' אחד: