תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃ (פ)
אבן עזרא
כי נרצה. נשלם ותם, כמו עד ירצה כשכיר יומו [שם י"ד ו'] אז תרצה הארץ (ויקרא כ"ו ל"ד) כטעם תם עונך (איכה ד' כ"ב):
מאירי
והוא יפדה את ישראל ר״ל מכל העונשים הראויים לבא לו מצד עונותיו כי גם העונש יקרא עון לטעם זה ר״ל להיותו בא מצד עון כמו כי לא שלם עון האמורי (בראש׳ טו טז) וכן תם עונך (איכה ד כב).
ספורנו
ולא תגעל נפשי אתכם. לעולם כאמרו לא יוסיף להגלותך וכאמרו כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך: