זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃
ביאור יש"ר
וישבת, שורש שבת אינו על המנוחה אחרי היגיעה, אלא על ההפסק, וכל דבר הפוסק נוכל לומר ששבת אותו דבר, עד שיפול לפעמים גם על הפוסק ממנוחה ומתחיל לעמול ולטרוח, כמו זקנים משער שבתו (איכה ה' י"ד), שפסקו משבת בשער והלכו בגולה, ולכן אמר כאן וישבות להודיענו שהיה בכחו הגדול ית' להגדיל מעשי הבריאה כהנה וכהנה, אלא שפסק ברצון ממלאכתו, כי כן גזר בחכמתו העליונה, ואעפי"כ לא חסר דבר והכל מושלם, ולזה אמר למעלה ויכל אלהים:
רמב"ם
משבטלה סנהדרין בטלה השיר מבית המשתאות כו': כתוב (איכה ה') זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם וכשפסקו הסנהדרין והם הזקנים שאמר הקב"ה עליהן תתן לך בכל שעריך נפסק השיר גם כן. ועוד אומר בענין הסנהדרין דבר ממה שצריך שיאמר במסכת סנהדרין:
ברטנורא
בטל השיר. דכתיב (איכה ה׳:י״ד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם בזמן שבטלו הזקנים היושבים בשער שהם הסנהדרין בטלו הבחורים מנגינתם גם כן: