וְֽהַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה תֹּאמַ֣רְנָה ׀ שָׂר֣וֹת פָּֽרַס־וּמָדַ֗י אֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה לְכֹ֖ל שָׂרֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּכְדַ֖י בִּזָּי֥וֹן וָקָֽצֶף׃
מדרש בחדוש
ונבוא אל פרט החמשים אבות המכות שלקו המצרים. א כתיב ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף אחרי בני ישראל ורש"י כתב לפי שהיה לבו חלוק עליו אם לרדוף אם שלא לרדוף. על כן ויחזק ה' את לבו וירדוף. ויש לשאול ומה ראה שלא לרדוף אחרי שהסית את עמו ואמר להם מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו לכו אתי ואני לא אתנהג עמכם כדרך שאר המלכים לשלוח עבדיהם אל פני המלחמה אלא אני בתחלה ארדוף אשיג גם אחלק שלל שוה בשוה. ואסר את רכבו בידיו. ואחרי כל הטורח היה חוזר בו אלולא שהחזיק הקב"ה את לבו לרדוף. אלא מלמד שנתקיים בו ארור אתה בצאתך. כי הנה למהר הרדיפה אמרו חכמים שקשרו במרכבות סוסים נקבות לפני סוסים זכרים והיו הזכרים מבקשים להשיג הנקבות והנקבות מבקשות לנוס. וכלן היו רצים בכל כחן. המה לא הרחיקו מן העיר שמפני חוזק המרוצה נשברו מהמרכבות אלו היו נגופים במרכבות ואלו בחבריהם. לאלו היו נופלים כליהם מעליהם והיה זה להם לסימן רע כי בעלי ניחוש היו כנודע. ועל כן חלק לבם עתה יאשמו. ועלה בלב כלם לחזור לאחור. ועל כן ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף אחרי בני ישראל בראותו בני ישראל יוצאים ביד רמה. והיה אצלו כדי בזיון וקצף. ומשראו המצרים את מלכם הולך לפניהם בחרו גם הם לרדוף אחריהם זו היתה המכה הראשונה ואין ספק שכלולה היתה יותר מחמש. כי לא היה שום אחד מהם שלא הגיע לו כמה בלבולים וטלטולים ונזקים במרוצת המרכבות שלא כדרכם. ולפי שלא מצינו מדרשים יודיעו לנו המאורעות שאירעו להם. לא יכולתי לפרט כל התולדות אלא במקצתם המתיישבות אל השכל. ולא עלינו המלאכה לגמור עד ה' יתן חכמה.
אבן עזרא
גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה, ויש דרש מסברא ידועה, ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה, גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים, כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות, ובלילה רואה מפני שעיניו כהות, כדרש שהעולם נברא בבי״ת בעבור ברכה, ואם הדבר ככה, ״הנה ד׳ בוקק הארץ ובולקה״ (ישעי׳ כד א), ״ואשיתהו בתה״ (שם ה ו), ״ובטלו הטוחנות״ (קהלת יב ג), ״בל ידעום״ (תהלים קמז כ), ״משחת בלי״ (ישעי׳ לח יז), ״בלו שמלותיכם״ (דבר׳ כט ד), ״בלע ד׳״ (איכה ב ב), ״בלל ד״׳ (ברא׳ יא ט), ״ובתקוך״ (יחז׳ טז מ), ״וברא אתהן״ (שם כג מז), ״בין בתריו״ (ירמיה לד יח), ״בזיון וקצף״ (אסתר א יח), ״ילדו לבהלה״ (ישעי׳ סה כג), ״בלהות אתנך״ (יחז׳ כו כא) ״איש בליעל״ (משלי כז יז), ״בעל פעור״ (דבר׳ ד ג), ״כרע בל״ (ישעי׳ מו א) ״כהני במות״ (מ״א יג לג)