פרשנות מצטטת על אסתר ב:ג

שער פקודה. מלשון פקדון שהפקידה בהרת את השער בעור הבשר והלכה לה אי נמי מלשון (אסתר ב) ויפקד המלך פקידים:

(ג) כי כל אלה שהם על משקל סריס, כמו פָקִיד, חָסִיד, נָזִיר, הם בקמץ תחת האות הראשון בהיותם סמוכים, ואם בלשון רבים ישתנה וישוב בשו"א כמו "ויפקד המלך פְקִידִים" (אסתר ב, ג) והיה ראוי להיות כן סְרִיסָיו בשו"א תחת הסמ"ך, ואנחנו רואים כי לא השתנה כי הוא בא בקמ"ץ:

פקודתו. גדולתו פרבושטיא"ה בלע"ז כמו ויפקד המלך פקידים (אסתר ב ד):

וכסיל יפרוש אולת. זה אחשורוש ויפקד המלך (אסתר ב׳:ג׳) יודעים היו שלא ישא לכולם ומי שהיה לו בת הטמינה:

ואתה הפקד את הלוים. כְּתַרְגּוּמוֹ "מַנִּי", לְשׁוֹן מִנּוּי שְׂרָרָה עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו, כְּמוֹ "וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים" (אסתר ב'):