פרשנות מצטטת על אסתר ב:ח

[כב] הרד"ק הביא מדרז"ל ותקח שמשמעו בעל כרחה לפי שהיתה אשת איש לא כאסתר דכתיב בה ותלקח אסתר (אסתר ב ח) שמשמעו ברצונה, לפי שהיתה ברצונה פנויה והולכת להנשא למלך, ועיין בג' (קדושין ב ב) ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה (דבר' כב יג) ולא כתב כי תלקח אשה לאיש וכו', ועיין בתוס' ישינים שפי' כי יקח דמשמע בעל כרחה ולא כתיב כי תלקח דמשמע מדעתה, והנה לפי' המפרשים גם שם באסתר, היתה באונס וראיתם מדכתיב "ותלקח" שהוא נפעל משרש "לקח" המורה על הכרח, או פיתוי הנלקח שאינו רוצה בדבר. והר"ן פי' הביאו הרדי"א כי ותקח בית פרעה, כלומר אל אחת מארמנותיו, שיקחנה אח"כ בכבוד גדול לעיני השרים והסגנים, כמו שראוי לאשת מלך, ולכן לא אמר ויקחה פרעה, אלא ותקח בית פרעה, והיתה גם זאת סבה מאת השם, כי לוקחה אל ארמון להתחתן עמו, וטרם בוא יום חתונתו שקבע, היה מכבד אותה ואת אברם, ולא עלה על לבו לגעת בה, כי זה נגד כבודו וכבודה, ובזה הצילה השם מכל רע:

זה הכלל
עי' פ"י סי' י"א: [פתיחה למשנה י'] אמר ככיי משנה י' היא משנה חמורה, וכדי להבינה על בוריה, ראיתי להקדים, דהתנא רצה להשמיענו, דאע"ג דכל נערה מאורסה, אביה עם בעלה מפירין נדריה אפ"ה יש ג' מניעות בדבר (א) כשהיא יתומה בחיי אב, דהיינו קטנה או נערה שהשיאה אביה ונתגרשה או נתאלמנה, אפילו היא קטנה עדיין אין לאביה עוד רשות בה [כקידושין דמ"ד ב']. (ב) שמת אביה. (ג) כשהובגרה, ואפ"ה גם בוגרת נקרא לרוב בשם נערה, כמו נערות רבות הכתובה באסתר, ואפילו נשואה כמו אבי הנערה אל הזקנים, ובועז שאל על רות למי הנערה הזאת, וכן זכר זקן נקרא בשם נער, כמו יהושע בן נון נער לא ימוש, אע"ג שהיה כבר איש שיבה בזמן ההוא. ובכל א' מאלו הג' מניעות נקט התנא ג' בבות לא זו אף זו. אמנם מלה ראשונה שבכל בבא, ר"ל שנדרה אז, דאף כשנדרה כשהיא בוגרת, אפ"ה כללה התנא בשם ט' נערות, משום שכל הט' מיירי שנתקדשו בנערותן. ועתה נבוא לפרש המשנה כיד ה' הטובה עלינו]: