פרשנות מצטטת על אסתר ב:כא

ומה שכתיב כאן (פסוק ב) "בגתנא", ולמעלה כתיב (ב, כא) "בגתן", כי למעלה מפני שמספר גוף המעשה רמז הכתוב כי היה חסר אל"ף, היינו למוד החכמה, וכדכתיב (איוב לג, לג) "ואאלפך חכמה". כי סכלות היה זה, כי שנים היו עושין זה, וצריכים לדבר ביחד, ואמרו (ויק"ר לב, ב) כי אזנים יש לכותל, והדברים הם נשמעים, לכך היה חסר למוד החכמה. ועוד כתיב (קהלת י, כ) "גם במדעך מלך אל תקלל [וגו'] כי עוף השמים יוליך את הקול", לכך היה חסר למוד החכמה. ויש לפרש גם כן, מפני המעשה הרע הזה שרצו לשלוח יד במלך, לכך חסר אות אחת משמו מפני המעשה הרע. ולכך אצל גוף המעשה, שמספר מה שעשו, חסר אות אחת משמו. (-והמן-) [וכאן] שלא זכר רק מה שנכתב בספר דברי הימים, שם כתוב "בגתנא". שאם לא כן, לא נדע מי היה, כי שמא "בגתן" היה שמו, לכך הוצרך להזכיר אותו בשמו "בגתנא".

וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ (ויק״ר יג ה) ״אֶת הַגָּמָל״ זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז ה): ״בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ״. ״וְאֶת הַשָּׁפָן״ זוֹ מָדַי, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא, שֶׁמְּגַדֶּלֶת צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב כא): ״וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ״. ״אַרְנֶבֶת״ זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס כַּד חֲזֵי לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קָאֵם עַל רַגְלוֹהִי וּמְבָרְכוֹ כוּ׳ (עיין יומא סט.). ״הַחֲזִיר״ זוֹ אֱדוֹם, שֶׁמַּפְרִיס פַּרְסָה, מַרְאֶה עַצְמוֹ כָּשֵׁר, וְגֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צַדִּיקִים אֶלָּא הוֹרְגָן כוּ׳. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל מִדְרָשׁ זֶה, מַה רָאָה עַל כָּכָה לְהוֹצִיא כָּל הַמִּקְרָאוֹת הָאֵלּוּ מִפְּשׁוּטָם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְתָרֵץ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת ״כִּי״ שֶׁהִזְכִּיר, שֶׁעָשָׂה מִן הַסִּימָן טָהֳרָה טַעַם עַל הַטֻּמְאָה. וּבְלִי סָפֵק שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק לִרְמוֹז עַל מִדַּת הַצְּבוּעִים שֶׁסִּימָן טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם מוֹסִיף לָהֶם טֻמְאָה, וְזֶה לֹא יִצְדַּק בִּבְהֵמוֹת כְּלָל כִּי אִם בָּאָדָם. עַל כֵּן רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל הָאוֹכֵל מֵהֶם מְקַבֵּל טִבְעָם, כִּי הַדָּבָר הַנֶּאֱכָל יָשׁוּב לְטֶבַע הָאוֹכֵל. וְהֵבִיא רְאָיָה מִן הַמְּפֻרְסָם שֶׁכָּל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ הָאוֹכְלִים מִן אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, כֻּלָּם קִבְּלוּ טִבְעָם שֶׁהֵם מַרְאִים אֶת עַצְמָם כִּכְשֵׁרִים כְּאִלּוּ כַּוָּנָתָם לְהֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל, וְתוֹכָם רַע וָמַר כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָם רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם בִּרְאוֹתָם כִּי הֵם מְגַדְּלִים קְצָת צַדִּיקִים, וּבֶאֱמֶת שֶׁלְּצֹרֶךְ הֲנָאָתָם עָשׂוּ כֵן, וְתוֹכָם הָיוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.

כסף - בכלי, כדכתיב: שומרי הסף. ספות כסף.