פרשנות מצטטת על אסתר ג:ט

וּבְמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא מַסִּיק, זָהָב כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב לח) ״אַנְתְּ רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא״, וְכֶסֶף כְּנֶגֶד מָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף״ וְגוֹ׳ (אסתר ג ט), וּנְחֹשֶׁת כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכֻּלָּם, ״עֹרֹת אֵילִים מְאָדָּמִים״ כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם כוּ׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּאוֹת וּבָאוֹת עֲלֵיכֶם, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מַצְמִיחַ לָכֶם יְשׁוּעָה מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד״. מָה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ? ״שֶׁמֶן לַמָּאוֹר״ (שמות כה ו) – זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב יז) ״שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי״, וּכְתִיב (ישעיה ס א) ״קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ״. וְעַל מִדְרָשׁ זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ תָּמְהוּ רַבִּים, שֶׁהוֹצִיאוּ הַמִּקְרָא מִפְּשׁוּטוֹ וּלְפָתְרוֹ עַל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת.

ובמדרש זהב וכסף ונחשת, זהב כנגד מלכות בבל דכתיב בנבוכדנאצר אנת הוא רישא דדהבא, וכסף כנגד מלכות מדי שנאמר (אסתר ג׳:ט׳) ועשרת אלפים ככר כסף אשקול, ונחשת כנגד מלכות יון שהוא פחות מכולם, אילם מאדמים כנגד מלכות אדום שנאמר (בראשית כ״ה:כ״ה) ויצא הראשון אדמוני, מה כתיב אחריו שמן למאור זה מלך המשיח שנאמר (תהילים קל״ב:י״ז-י״ח) שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי, בשמים לשמן המשחה שעתיד למשוח כהן גדול, ולקטורת הסמים כענין שכתוב (יחזקאל כ׳:מ״א) בריח ניחוח ארצה אתכם, אבני שהם אלו אבני כדכד שנאמר (ישעיהו נ״ד:י״ב) ושמתי כדכד שמשותיך, ואבני מלואים אלו אבני אקדח שנאמר (שם) ושעריך לאבני אקדח, ועשו לי מקדש זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו, ושכנתי בתוכם לעולם ולעולמי עולמים.

ומזה יש לך להתבונן בדבר המן הרשע שאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול ע"י עושי המלאכה, כי כוונתו הרעה להשמיד שונאי ישראל ולבטל בעשרה שלו העשרה שנתנו ע"י האש והקול. וזהו שרמז כאן בתפלה אנכי בדרך נחני ה' כי זכות התורה שהיא אנכי שעתידין בניה לקבל היתה עמו בהצלחת הדרך.