פרשנות מצטטת על אסתר ג:יג

היו באותו הנס - פי' רשב"ם שעל ידם נגאלו וכן במגילה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית וקשה דאף משמע שאינן עיקר ועוד דבירושלמי גריס שאף הן היו באותו ספק משמע באותה סכנה דלהשמיד להרוג ולאבד והא דאמרינן דפטורות מסוכה אע"ג דאף הן היו באותו הנס כי בסוכות הושבתי התם בעשה דאורייתא אבל בארבעה כוסות דרבנן תיקנו גם לנשים כיון שהיו באותו הנס:

19. ועבדים משוחררין. וכ"ה בר"מ פ"א מה' מגילה ה"א. ולהלן מפורש שעבדים שאין משוחררין פטורין. ובתוספתא הדברים פשוטים, שהרי לשיטתה נשים פטורות (עיין להלן), ועבדים הוקשו לנשים, כדברי המאירי (כ' ע"ב) והרשב"ש הנ"ל. אבל הר"מ הרי פסק כבבלי ד' א', ערכין ג' א', וירושלמי פ"ב ה"ד, ע"ג ע"ב, שנשים חייבות. וצ"ל שעבדים פטורין מפני שלא היו באותו הנס, אלא בכלל ושללם לבוז (אסתר ג', י"ג), והיו יוצאים מעבדות לעבדות. ועיין אסתר ז', ד'. ובטאו"ח ריש סי' תרפ"ט (עם פירוש ב"י) לא הזכיר "משוחררין", אבל ישנו בדפוסים ישנים,¹²שונצינו רצ"ה, אובסבורג, ריווא די טירנטי ועוד. וכן במנוה"מ ח"ב, הוצ' ענעלאו, עמ' 212, ובוודאי העתיק מן הטור, כדרכו. ובארבעה אינקונבלים של הטור (פייביא דישקו סי' תרפ"ה, אישאר סי' תר"פ, ד' שונצינא הראשון וד' קושטא סי' תרפ"ט): ועבדים ומשוחררים (בוי"ו), וכ"ה עדיין בד"ו רפ"ב, והוא בוודאי שיבוש, וצ"ל: משוחררים. וכן מעתיק בשמו הרדב"ז בשו"ת ד"ו ח"ב סי' תת"ח, אבל לא היה לפני מרן שם. ועיין בברכי יוסף שם ס"ק ג'. ועיין צפנת פענח הנ"ל ובטיו"ד ריש סי' א', בשו"ע ובנו"כ שם, ובברכי יוסף שם. ועיין במקבילות בברכות, ר"ה ומנחות שהזכרנו לעיל, שו' 18, רד"ה הכל חייבין. ובמאירי י"ט ב' (כ' ע"ב) הסיק שאף עבדים שאין משוחררין חייבין לשיטת הבבלי. ובתרגום שני לאסתר ד' א': די משתכח תמן עבדא יהודאי או אמתא יהודאיתא יתנכסון רברבניהון. והכוונה ליהודי עבדו של גוי, עיי"ש.

בבתוליה. יש שמות בלשון הקדש לא יפרדו לעולם כמו נעורים וזקונים ועלומים ובתולים ויש שמות בלשון הקדש שלא יתחברו נטף ושכם וזהב וברזל:

(טז) שאול ועוצר רחם. שאול מלכות בבל שנאמר בנבוכדנצר הרחיב בשאול נפשו (חבקוק ב) ועוצר רחם זו היא מדי שבימיהם עצרו רחמים מישראל שנאמר להשמיד להרוג ולאבד (אסתר ג׳:י״ג):