פרשנות מצטטת על אסתר ג:יד

פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

עץ יוסף

איטימוס. פירש הערוך מוכן ומזומן, תרגום גלוי לכל העמים להיות עתידים (אסתר ג, יד) אתגלי לכל העמים דיהוון איטימוס, וכן (שמות לג, כא) ונצבת על הצור שהיה משה רבינו מוכן להקביל פני שכינה, וכן כאן אלהים נצב שהוא מוכן ומזומן, וזהו בעמידה (מתנות כהונה בבמדבר רבה שם). והיינו דמייתי מטרם יקראו ואני אענה שפירושו שהקדוש ברוך הוא מוכן לענות אותם. ובודאי רבי יצחק לא פליג אפירושא קמא, משום דאין מקרא יוצא מידי פשוטו דנצב הוא לשון עמידה ממש, אלא מדלא כתיב בהדיא עומד אלא נצב דרש מיניה רבי יצחק נמי איטומוס כלומר שהוא כעומד מוכן להשלים בקשתם וחפצם כדרך העומד אצל היושב (נזר הקודש):
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

העתידים. המוכנים כמו להיות עתידים ליום הזה (אסתר ג׳:י״ד):
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

פרשגן. כמו פתשגן הכתב:
שאל רבBookmarkShareCopy