פרשנות מצטטת על אסתר ד:יג

אל תותר. אל תקח יתרון על אחיך כל אל שבמקרא לשון בקשה או לשון אזהרה כמו (לעיל י"ט) אל נא אחי תרעו, (תהילים כ״ז:י״ב) אל תתנינו בנפש צרה וכאלה רבים, ולשון אזהרה כמו (אסתר ד׳:י״ג) אל תדמי בנפשך וכו' (ויקרא כ״ה:ל״ו) אל תקח מאתו נשך וכן רבים כמו שאמרו רבות' כל מקום שנ' השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה וכאן הזהירו שלא ליקח שררה על אחיו. אל תותר כמו אל תט מן יטה, יאמר אל תותר מן יתר כי היתרון נחפז ללכת ממך כמים:

ידמה, יחשב. הבדל שני הפעלים האלה כהבדל שני הכחות אשר יסתעפו מהם, הכח הדמיוני והכח המחשביי הדמיוני לוקח ציוריו מן החושים, ומדמה דבר אל דבר לפי משפט החושים ותנאיהם בזמן ובמקום, ויטעה ג"כ בדמיוניו לרוב. והמחשבי לוקח ציוריו מן כחות השכל והבינה המוטבעים בנפש עצמה. אמר, אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך (אסתר ד' יג), ר"ל אל תצייר ממה שאתה שופט בהשגת החוש, כי החוש יכזב לרוב. וכן דמית היות אהיה כמוך (תהלות נ' כא), ר"ל והוא דמיון מתעה, ומזה בא פעל דמה על הערך. אדם להבל דמה, אמר (שופטים כ') אותי דימו להרוג. אבל (אסתר ט') אשר חשב על היהודים לאבדם. כי במעשה הגבעה לא להרגו רצו רק נדמה כן, שאם היה מוחה בידם היה זה סבה לשיהרגוהו. ופה אמר ידמה על הדמיון, שדמהו לשבט, והוא מדמה את עצמו בדמיון וערך אחר. ואמר יחשוב על מחשבתו בפעולותיו ובתכליתם :

דמינו אלהים חסדך. הנביא חוזר ומתפלל להקב"ה ואומר דמינו וקוינו אל חסדיך לראות תשועתך זו בקרב היכלך, ומנחם פתר אותו לשון מחשבה כמו אל תדמי בנפשך (אסתר ד'):