וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ׃
שלום אסתר
וי״א שהיא דומה ברוב ענינה לס״ת ובזה יספיק. והיכן רמוז י״א בכתוב ממקום אחר ואין מקום אלא הקב״ה. ואחרים אמרו בר״ת יבא המלך והמן היום. וי״א ב׳ ופני׳ המן חפו׳. ונכתב כן לפי שהרשעים מהפכים מדת הרחמים לדין כענין מז״ל בפסו׳ הנה יד ה׳ הויה ולכן נכתב ברמז כי אין הב״ה מיחס שמו על הרעה.
מצודת דוד
ממשקה ישראל. ת״י מפטימא דישראל ר״ל מבהמות הטובים והמובחרי׳ שבידם יביאו הקרבנות וכן מסלת היפה יביאו למנחות ורז״ל אמרו מן המותר לישראל וכאומר מן הראוי לסעודת ישראל כי הסעודה נקראת ע״ש המשקה וכן אל המשתה וגו׳ (אסתר ה׳):