וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ׃
אור חדש
"וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים כי כן צוה לו המלך" (פסוק ב). יראה לומר כי מה שעשה אחשורוש וצוה להשתחוות להמן, עשה זה בשביל מרדכי, שהיה רוצה שישתחוה מרדכי גם כן לעבודה זרה, ו[ב]זה יהיה לגמרי מרדכי עם אחשורוש כאשר הוא עובד עבודה זרה. כי עתה שהיה מרדכי יהודי, והיה מואס בעבודה זרה, לא היה לגמרי עם אחשורוש, רק שהיה יושב בשער המלך (למעלה פסוקים ב, יט, כא). אבל כאשר יעשה מרדכי כמעשיו להשתחוות לעבודה זרה, יהיה מרדכי לגמרי יועץ אל המלך, ויהיה מן רואי פני המלך. ולפיכך בסוף כאשר אמר (להלן ו, ח) "יביאו הלבוש והסוס אשר רכב וגו'", כתיב (שם פסוק יב) "וישב מרדכי אל שער המלך", כלומר אחר כל הכבוד הזה היה שב אל שער המלך, אל מקומו הראשון אשר היה מתחלה. אבל שיהיה מן אותם שהיו רואים פני המלך - לא היה זה. והכל בשביל שהיה מכיר* שהוא יהודי, והוא שונא עבודה זרה. ולפיכך עשה את המן עבודה זרה.
שפתי חכמים
ד"א עסוק היה בשקו כו'. דייק מדכתיב הכא וישב ראובן אל הבור ונאמר גבי מרדכי (אסתר ו יב) וישב מרדכי אל שער המלך בלבוש שק מה להלן לשק ובתענית ה"נ כאן: וצ"ל דהא דעשה תשובה היינו בצנעה עשה מ"ה לא היה בשעת מכירה דאם לא כן היו דברי רש"י סותרים אהדדי דהא בפרשת וזאת הברכה (דברים לג ז) פירש וזאת ליהודה כיון שהודה יהודה על מעשה תמר הודה נמי ראובן על מעשה בלהה ועשה תשובה אלא מתחלה עשה בצנעה ואחר כך עשה בפרהסיא: