פרשנות מצטטת על אסתר ז:ט

כופר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד. צדיק נחלץ ורשע בא תחתיו כגון מרדכי והמן:

ברוח יברח. בן עצתו שהיה מסייעו בתחלה יברח מעזור ידו בשעת כשלונו כמו שעשה חרבונה להמן (מגילה טז א):

רַבָּהּ אָמַר (משלי טז, יח) 'לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ'. נראה לי בס"ד דידוע המן נצלב על ידי שלשה עונות שנסדרו עליו בזה את זה, האחד מה שאמרה אסתר כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי וכו' (אסתר ז, ד), ועון זה לבדו לא היה בו סיפוק לגזור עליו צליבה אלא רק הועיל שבערה חמת המלך בו, אחר כך תכף נתגלגל עון והמן נופל על המטה שאמר לו הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת וכו' (אסתר ז, ח), וגם זה לא הספיק לעשות לו צליבה, אלא רק הבעיר החימה ביותר, אחר כך נזכר עליו עון שלישי אשר הגיד חַרְבוֹנָה: גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי וכו' (אסתר ז, ט), ובזה נגמר דינו לצליבה שאמר תלוהו עליו, נמצא צליבתו נעשית בצירוף הזכרת שלשה עונות, וזהו שנאמר 'לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן' קרי בה 'ג' און' רוצה לומר נתגלגל ג' און עליו עד שנשבר לגמרי.