פרשנות מצטטת על אסתר ח:ו

וְעַמִּי. יִנָּתֵן לִי "בְּבַקָּשָׁתִי" שֶׁלֹּא יֵהָרְגוּ. וְאִם תּאמַר: מָה אִכְפַּת לָךְ? "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי, וגו'":

צעק ובכה. שתחלה אמר טענה חזקה והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ברעה שאולה ואח"כ אמר פן אראה ברע מטענת עצמו ע"כ דורש שאחר שראה יהודה שכל טענותיו לא הועילו לו שבסוף הכל אמר לו מפני מה לא עשית וכו' ענה לקינה על עצמו כי איך אעלה וגו' והוא פשט המקרא וכן באסתר כי איככה וגו':

וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. וְאִם יִקְרֶה זֶה יִהְיֶה הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְהֵיטִיב עִמִּי, אִם אֶרְאֶה בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.