וְקִבֵּל֙ הַיְּהוּדִ֔ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ לַעֲשׂ֑וֹת וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב מָרְדֳּכַ֖י אֲלֵיהֶֽם׃
שפתי כהן
ועוד במדרש לחם אבירים אכל איש, על איבריו היה יורד ומאיבריו היה נוטל ואוכל, וי"א לתוך פיו היה יורד, וכתב הרב ר' מנחם רקאנטי ז"ל, דע כי יש כאן סוד גדול רמזוהו ז"ל במס' יומא, אומר שם לחם אבירים אכל איש לחם שמלה"ש אוכלים דברי ר"ע, א"ל רבי ישמעאל וכי מלה"ש אוכלים והרי כבר נאמר לחם לא אכלתי אלא לחם אבירים לחם שנבלע באיברים, והענין הזה שאמר ר"ע הוא שקיום מלה"ש נזונים מזיו השכינה, וכן פירוש ואתה מחיה את כולם, אתה מחיה לכולם, ועליו נאמר ומתוק האור, והמן מתולדת האור העליון הזה שנתגשם ברצון הבורא ית', נמצא שאנשי המן ומלה"ש נזונים מדבר אחד, ור"א תפש אותו מפני ששם קיומו בדבר מתגשם, אבל מלה"ש אין קיומן בדבר מתגשם כי קיומן הוא באור העליון. ולפ"ז יתבאר מאז"ל שהיו מוצאין במן כל טעם שירצו, כי הנפש במחשבתה תדבק בעליונים ותמצא מנת חיים ותפיק רצון מלפניו ע"כ. ופירוש מן דבר מזומן כמו וימן להם המלך האמור בדניאל, שלא היה צריך שום דבר ללפת בו את הפת ולא לאכול עמו שום דבר לעכלו. עוד לחם אבירים אכל איש זה משה שנאמר והאיש משה, שבזכותו היה המן יורד לישראל ואין מן התימה וכו', שהרי משה רבינו עם ח' אותיות גימ' כלל ישראל, וכן אמרו אשה אחת היתה במצרים וילדה ששים רבוא. וזה לשון הזוהר פ' תשא דף קצ"א הכי תנינן בההיא שעתא דנחת משה וקביל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל איהו קבל אורייתא בעלמא ואפילו מגילת אסתר דכתיב וקבל היהודים, מאי וקבל וקבלו מבעי ליה, אלא וקבל דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי. וכן פ' בשלח בזוהר למען אנסנו שנסי נסים נעשו לו, ועוד למען אנסנו להרים דגליהם ולהרים נסם. הילך, היא ה' הודאי שודאי ילך בתורה לפי שהמן היה מגלה להם סודות התורה, ולזה אז"ל (מכילתא בשלח פ' ויסע) לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שניים להם אוכלי תרומה, לפי שהיו אוכלים מלחם הפנים והיה מזכך חומרם ומנקה כל החלודה שבקרבם ומטהר אותם מכל הרהורים רעים ומכל מחשבות רעות. ובמדרש למען אנסנו, למדך הכתוב שכל מי שמזונותיו מרווחים חייב לעסוק בתורה כמ"ש ולחם בבקר לשבוע שאם אוכל קמעא מתברך במעיו:
רש"י
הכי גרסינן אמר רב נחמן יאמר בפה מה שנכתב בספרים - ולא גרסינן אמרה לו והכי פירושה סדר המקראות כך הוא וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות כי המן בן המדתא האגגי וגו' ובבואה לפני המלך אמר עם הספר וגו' ומרדכי כתב אליהם שיעשו פורים כי המן ביקש לאבדם ומה שבאת אסתר לפני המלך [להתחנן לו] כל זה יאמר שנה בשנה: