פרשנות מצטטת על אסתר ט:כט

וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃

רש"י

איהו כמה מלך ארביסר - דכתיב בשנת שתים עשרה הפיל פור הוא הגורל ולשנה אחרת נעשה הנס. הרי י"ג דמלכי אומות העולם מתשרי מנינן ונתחדשה השנה בתשרי וכתיב לשנה אחרת לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית הרי י"ד:
שאל רבBookmarkShareCopy

בן יהוידע

מַאן דְּאָמַר (אסתר ט, כט): 'כֻּלָּה', תָּקְפּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. דכתיב (אסתר א, ד) 'בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ' דנמצא שהיה עשיר גדול ואיך יצוייר שימכור אומה שלימה בעשרת אלפים ככר כסף? אשר אלו לא היו נחשבים אצלו אפילו בערך אבנים! ואם כן מוכח דהמן זייף באומרו שקנה אותם בעשרת אלפים ככר כסף, וכיון דזייף בזה זייף בכל ובטלו האגרות שכתב!
וּמַאן דְּאָמַר: מֵ'אִישׁ יְהוּדִי', תָּקְפּוֹ שֶׁל מָרְדֳּכַי שהיה לו כח מן יהודה ומן בנימין ובזה הכניע את המן שהיה בידו קטרוג מכח תמנע שלא קבלו אותה ומכח השבטים שהשתחוו לעשו וכמו שכתב מהר"י ז"ל דבכח אִישׁ יְהוּדִי דאתי מיהודה ביטל קטרוג תמנע, ומכח אִישׁ יְמִינִי דאתי מבנימין שלא השתחוה לעשו ביטל קטרוג ההשתחויה שהשתחוו השבטים לעשו.
וּמַאן דְּאָמַר: מֵ'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה', תָּקְפּוֹ שֶׁל הָמָן כי בגאותו ותוקפו נתן עיניו לכלות הכל ובזה ממילא נעשה נס ההצלה מה שאין כן אם היה נותן עיניו במקצת היה עולה בידו. וּמַאן דְּאָמַר: מִ'בַּלַּיְלָה הַהוּא', תָּקְפּוֹ שֶׁל נֵס כי נזדמן אותה הלילה שהיתה מוחזקת בנסים גדולים מדורות הראשונים ולכך הצליחו בה במעשה נסים.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; יהל אור

(עג) ובא "ויאמר"בלשון זכר, כי דרך המקרא על הרוב להזכיר הפעולה על הדבק בו אם זכר אם נקבה וכן "ותדבר מרים ואהרן" (במד' יב א) "ותכתוב אסתר ומרדכי" (אסתר ט כט):
שאל רבBookmarkShareCopy

אילת השחר (מלבי"ם)

זמין למנויי פרימיום בלבד