וּמַאֲמַ֣ר אֶסְתֵּ֔ר קִיַּ֕ם דִּבְרֵ֥י הַפֻּרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְנִכְתָּ֖ב בַּסֵּֽפֶר׃ (פ)
פני משה
אלו הכתובים. ומגילת אסתר נרמז בזה כדכתיב בה ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר כלומר שנרמז בהספר שכתוב בפ' עמלק:
לחם שמים
יכוין. עתיד מהפעל הכבד וננקד הכ"ף בפת"ח והוי"ו בציר"י. ולעבר תאמר כיון בחיר"ק ופתח אחריו בפלס ומאמר אסתר קים [אסתר ט' ל"ב] וכמו שתאמר קים יקיים מן קום. ככה תנהוג בגזרה זו ששרשה כון. וכן הם שוים בשמות ותארים. כמו שיורה כיון צלמיכם עמוס [ה' כ"ו] (ובמסכת מדות א' פותח כוון הומר' היו"ד בוי"ו כמנהג בהרבה מקומות שאותיות יהו"א מתחלפות ונשאר הניקוד הראוי. והנה הוא ש"ד של כוונה) בפלס קיום. וכונים למלכת השמים בפלס קימים. ומלת כיון המצויה בלשון חז"ל לבוא לנתינת טעם כמו כיון שבגד בה כיון שאמר שטעמו כטעם לפי או מאחר. קריאתה בציר"י הכ"ף. כי נגזר מן כן כנים אנחנו [בראשית מ"ב י"א]:
אבן עזרא
וחיבתם - מגזרת חבולתו חוב והם שני בניינים ושרשם, כמו קם עם קים דברי הפורים האלה.