וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
חזקוני
ויכתו אתכם הכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יתחלל שמו של הקב״ה להגדיל פי אויביהם עליהם. תדע שהרי לא מנה הכתוב הנופלים במלחמה זו כמו שעשה בשאר מלחמות.
רש״ש
ר"ש ד"ה ליוצאי מצרים. דלפ"ח הראשון שנמנו בשנה שניה כו'. לכאורה ה"נ דר"ל לי"מ ממש דלא היו רק כשש מאות אלף (ובמספר השנה השניה ניתוסף עליהם ג' אלפים תק"נ עי' במ"ר במדבר א׳:מ״ה בפסוק ויהיו כל הפקודים) דכ"מ מקרא דונתתי אותה לכם מורשה דמייתי הגמרא לקמן ע"ש. ואולי ס"ל דיו"מ ממש נמנו אף שבט לוי וגם הפחותים מכ' (עי' רמב"ן ר"פ תשא) אשר להם לא ניתן חלק בנחלה: