פרשנות מצטטת על במדבר ב:טז

כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ (ס)

רבנו בחיי

ובמדרש אלה הדברים רבה, והנכם היום ככוכבי השמים, וחניתכם היום ככוכבי השמים, כשם שהראה הקב"ה לאברהם שהראהו כל המזלות מקיפין השכינה, כך דגל מחנה ישראל שלשה לכל רוח ורוח וכבודו באמצע, אמר לו הקב"ה כשם שהמזלות מקיפין אותי וכבודי באמצע כך בניך עתידין להתרבות וחונין דגלים דגלים ושכינתי באמצע, שנאמר (במדבר ב׳:ט״ז-י״ז) ונסע אהל מועד וגו', הוי אומר והנכם היום ככוכבי השמים, וחניתכם היום ככוכבי השמים עד כאן.
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

וע"ד מדרש רז"ל בפרק כל כתבי הקדש, פרשה זו עשה בה הקב"ה סמנין מלמעלה ומלמטה לומר שאין זה מקומה, רבי אומר לא מן השם הוא זה אלא שספר חשוב הוא בפני עצמו, מאן הוא דפליג עליה דרבי, רשב"ג הוא, דתניא רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתעקר ממקומה, ולמה כתובה כאן להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה, פורענות ראשונה ויסעו מהר ה', אותו היום סרו מאחרי ה', פורענות שניה ויהי העם כמתאוננים, עד כאן.
ושלש דעות בדבר, דעת תנא קמא שהיתה ראויה פרשה זו להכתב בדגלים בפרשת במדבר סיני שכתוב שם (במדבר ב׳:ט״ז-י״ז) ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כי באהל מועד היה הארון ושם היה ראוי לכתוב ויהי בנסוע הארון, ועל כן עשה לה הקב"ה סימנין כדי להבדילה בין הסמוכות לה בתחלה ובסוף וכדי ללמדנו שנכתבה שלא במקומה. ואם תמנה הפרשיות שיש מן ויהי בנסוע הארון עד ונסע אהל מועד תמצאם חמשים, ולכך היו הסמנין מנוני"ן ללמדך שפרשה זו פונה לסוף חמשים פרשיות שהוא מקומה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ברכת אשר

התמעטות שבטי דגל מחנה ראובן: ההשוואה בין נתוני המִפקדים מראה שכל שבטי דגל מחנה ראובן פחתו במנין שבפרשתנו לעומת זה שבפרשת במדבר. שבטי דגל מחנה יהודה לעומת זאת התרבו, ושבטי דגל מחנה אפרים ודגל מחנה דן - חלק התרבו וחלק פחתו. וכך כתב "רבנו מיוחס" (בפסוק נ): "למדנו שדגל ראובן חסר מכולן, ודגל אפרים חסר משבט אפרים בלבד, ומדגל דן חסר נפתלי, ודגל יהודה כולן יתרים, להודיעך אי זה שבט חטא". "רבנו מיוחס" לא מדבר על חטא מסויים, אך כבר ראינו שבעוון פעור הכשלון מיוחס לשבט שמעון. במה אם כן נכשלו שבטי דגל מחנה ראובן? בפרשת במדבר (ג, כט) ובפרשת קרח (טז, א) מבאר רש"י שרובה של עדת קרח היה משבט ראובן. ונראה שגם בתלונה השניה, תלונת: "אתם המתם את עם ה'" (יז, ו), בה נהרגו ארבעה עשר אלף ושבע מאות איש מישראל (יז, ג), היו רוב הנופלים משבט ראובן, ואולי גם משבט גד הצמוד לראובן.
שאל רבBookmarkShareCopy