כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ (פ)
שפתי חכמים
כתיבה היו מהלכין. כמו שפירש"י בפ' במדבר דגל יהודה במזרח ושל ראובן בדרום ושל אפרים במערב ושל דן בצפון, לכך צריך להתפשט ברוחב שני דגלים וצריך להיות אוכלוסין מרובין, אבל למ"ד כקורה היו מהלכין, ר"ל זה אחר זה, ומפיק ליה ממאסף לכל המחנות, ולפי' זה אפי' לא היו אוכלוסין מרובין יכול לאסוף מה שמאבדין. וא"ת הא שבט של יהודה היה מרובה ביותר משבט דן דשבט של יהודה היה קפ"ו אלפים וד' מאות ושבט של דן לא היו כי אם קנ"ז אלפים ושש מאות כדכתיב בפ' במדבר. [ג"א] כיון שיהודה היה נוסע תחילה מפני שהוא המלך, לפיכך נסיעה האחרונה לבני דן שהיה מרובה באוכלוסין אחר יהודה: