פרשנות מצטטת על במדבר ג:כו

ובאמת דדברי הרמב"ם ז"ל אלו שבתשובה שם. אם כי הראשונים וגם כל האחרונים ז"ל עברו עליהם בשתיקה ומרן בב"י (יו"ד סי' רפ"ו) כתב שנראין דבריו. ולולא שרוב הפוסקים חולקים עליו והם מחמירים הוה פסק הכי להלכה עיי"ש. לענ"ד דבריו תמוהים אצלי טובא. דמלבד דמש"כ דכן מוכח בריש עירובין דפתח שאין לו דלתות פתח מיקרי שער לא מיקרי. לענ"ד אינני רואה בכולה סוגיא דהתם שום ראי' והוכחה לזה כלל. ואדרבה מדקאמר התם חמש ברחב עשרים פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי עיי"ש. משמע בהדיא דרוחב עשרים אפי' דומיא דמבוי שאין לו דלתות שפיר מיקרי פתח שער. וגם בחצר המשכן גופי' לא היו לו דלתות וקרי לי' קרא פתח שער. וא"כ איפכא מוכח מהתם. ואם נבוא להוכיח מהתם יש להוכיח יותר דפתח לא מיקרי אלא כשיש לו דלתות. וכמתבאר עפמש"כ התוס' שם בד"ה אשכחן משכן וכו' בשם הר"ר נתנאל ז"ל עיי"ש היטב. אלא דגם זה אינו מוכרח ואכמ"ל בזה. ועכ"פ הוכחת הרמב"ם ז"ל נפלאה בעיני. וצל"ע טובא בכוונת הרמב"ם ז"ל בזה. גם קשה להך כללא דרבינו הרמב"ם ז"ל מדאמרינן בב"מ (פ"ח ע"א) א"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית שנאמר ביערתי הקדש מן הבית. ורבי יוחנן אמר אפי' חצר קובעת שנאמר ואכלו בשעריך וגו'. ור"י נמי אמר לך חצר דומיא דבית מה בית המשתמר אף חצר המשתמרת. ורבי ינאי נמי הא כתיב בשעריך. ההוא מיבעיא לי' דמעייל לי' דרך שער. לאפוקי דרך גגות וקרפיפות עיי"ש. והשתא לדעת הרמב"ם תיפוק לי' דאיצטריך בשעריך לאשמעינן דמעייל דרך פתח שיש לו דלתות. דאילו לא הוה כתיב אלא מן הבית ה"א דאפי' בפתח בלא דלתות מתחייב במעשר. והיינו ממש דומיא דמזוזה דכתיב בה מזוזות ביתך ובשעריך וגמרינן מזה לדעת הרמב"ם דעיקר המצוה לא תלה אותה הכתוב אלא בשער. דהיינו בדלת. ולמה לי' לאוקמי' לאפוקי גגין וקרפיפות. כיון דלפתח הבית גופי' איצטריך קרא. לאפוקי פתח בלא דלת. אלא ודאי מוכרח מזה דמקרא דבשעריך ליכא למעוטי פתח בלא דלתות. ובאמת לא אשכחן בשום דוכתא שיהא קביעות טבל למעשרות תלוי בדלתות. ולא אימעיט אלא דרך גגין וקרפיפות בלבד. כהכא ובמנחות (ס"ז ע"ב) ובברכות (ל"ה ע"ב) ובגיטין (פ"א ע"א) עיי"ש. ומבואר דדרך הפתח אפי' בלא דלתות הוקבע למעשר. וא"כ ע"כ מוכרח מזה דשפיר מיקרי שער אפי' בלא דלתות. וכן מתבאר לענ"ד מהמתרגם. שבכל מקום מתרגם על פתח. תרעא. וכן על שער מתרגם בכל מקום תרעא. דמבואר להדיא מזה דס"ל להמתרגם דשער אינו אלא החלל. והיינו ממש כלשון פתח והוא הוא. וכן מבואר מההיא דאמרינן בפרק הקומץ רבה (מנחות ל"ב ע"ב) אמר ר"י א"ש מצוה להניחה בתוך חללו של פתח. ופריך עלה פשיטא. בשעריך אמר רחמנא. ומשני סד"א הואיל וכו' עיי"ש. ומבואר להדיא מזה דשער לאו היינו הדלת. אלא חללו של פתח היינו שער. דאל"כ אין כאן מקום קושיא כלל וכמבואר. וממילא מבואר נמי מזה דפי' הקרא דבשעריך היינו בשעריך ממש. דהיינו בחלל הפתח. דאם נימא כמו שפירש הרמב"ם ז"ל בתשובה שם דהו"ל כאילו כתוב על מזוזת שעריך. א"כ מאי פריך פשיטא בשעריך בעינן. ואיזה הוכחה יש מזה יותר מרישא דקרא דכתיב על מזוזת ביתך. וכזה הי' אפשר לתמוה נמי מדאמרינן התם לעיל מינה. אר"י א"ש תלאה במקל פסולה מ"ט בשעריך בעינן עיי"ש. ומאי ראי' מייתי מבשעריך דכתיב בסיפא דקרא יותר מרישא דקרא דכתיב על מזוזת ביתך. וע"כ צ"ל דגם תלאה במקל על המזוזה. קרינן בי' שפיר על מזוזת ביתך. ולא משמע מיני' מיעוטא לתלאה במקל. וא"כ גם מסיפא דקרא ליכא שום משמעות מיעוטא. כיון דפירוש הכתוב הו"ל כאילו כתיב על מזוזת שעריך כמש"כ הרמב"ם. אלא דמדברי הראשונים ז"ל משמע דלא הי' בגירסתם הנך ארבע תיבות מ"ט בשעריך בעינן. וכן ליתא בש"ס כת"י כמש"כ בד"ס שם עיי"ש. וא"כ מההיא לא איריא. וכן נראה להדיא מדברי הרמב"ם ז"ל גופי' הלכות מזוזה (פ"ה ה"ו) שלא הי' כן בגירסתו עייש"ה. אבל מההיא דלקמן שהבאתי ודאי קשה טובא. ועוד תמיהא בעיני דאשכחן בקראי בהדי' בכמה דוכתי דכתיב שער אפי' בגוונא דליכא דלתות. כמו בפרשת תרומה ויקהל פקודי. דכתיב כמה פעמים שער החצר גבי חצר המשכן אע"ג דידוע דחצר המשכן לא היו לו דלתות כלל. וכן בשופטים (ט"ז פסוק ג') ובשמואל (א' כ"א פסוק י"ד) וכן בשאר מקומות כתיב בקרא דלתות השער מכלל דשער גופי' לאו היינו הדלתות. אלא הבנין והחלל שבו שהדלתות תלויים עליו וסוככים בעדו. ויותר מזה מפורש בקראי דנחמי' (ג' ב') דכתיב ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו ויעמידו דלתותיו מנעוליו ובריחיו וגו'. וכן כתוב שם בשער הישנה ובשער הגיא ובשער האשפות ובשער העין עיי"ש. הרי בהדיא כמש"כ. ואין חילוק בין שער לפתח אלא דשער הוא גדול ביותר ופתח אינו גדול כ"כ. וכמבואר בסוגיא דריש עירובין עיי"ש ובתוס' ד"ה ואיבע"א וכו'. ויש לזה הרבה ראיות אלא שאין להאריך בזה יותר. והא דאשכחן בכמה דוכתי בקרא פתח השער אין פירושו פתח של השער אלא פתח שהוא השער. דהו"ל כאילו כתיב פתח הגדול. דפתח ושער אחד הם אלא דזה גדול וזה אינו גדול. ולכן מצאנו בשער חצר המשכן דכמה פעמים נקרא שער וכמשכ"ל. וגם נקרא פתח בפרשת במדבר וגם נקרא פתח שער כמו בפרשת נשא עיי"ש. וגם מש"כ הרמב"ם ז"ל שם לדקדק מדקתני בברייתא דפ"ק דיומא שם אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות וכו' ולא אמרו פתחי בתים. וע"כ היינו משום דפתח משמע שאין לו דלתות עיי"ש. ג"כ תמוה אצלי דמלבד דאינה ראי'. די"ל דנקט שערי בתים משום דקאי אקרא דבשעריך ולישנא דקרא נקט. וגם בלא"ה לשון שער לאו דוקא נקט בבתים. דבבתים נקט בכל דוכתי לשון פתח ודלת ולא שער. אלא משום לישנא דקרא או אגב אחריני דאזיל וחשיב נקט הכי הכא. ועוד אטו במזוזה לא נקט תנא לישנא דפתחים סתם. הרי בתוספתא (פ"ו דברכות) ומייתי לה בפרק התכלת (מנחות מ"ג ע"ב) וכן בספרי (סוף ואתחנן) וכן בשבת (ל"ב ע"ב) ובפרק הקומץ רבה ובמס' מזוזה (פ"א) נקט כמה פעמים לשון פתח אצל דיני מזוזה. ולא קפיד למינקט לשון שער. ולכן דברי הרמב"ם ז"ל בזה תמוהים אצלי וצ"ע טובא כעת. ועכ"פ דברי רבינו הגאון ז"ל מדוקדקים היטב. וכן השאילתות (ריש פ' עקב שאילתא קמ"ה) נקט ממש כלשון רבינו הגאון ז"ל וז"ל דמחייבין דבית ישראל למיקבע מזוזה בפתחהון שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך עכ"ל עיי"ש. הרי דגם השאילתות לא נקט לא בתים ולא שערים. אלא בלשון פתחים כולל שניהם כדברי רבינו הגאון וסייעתו ז"ל:

אשר על המשכן כלומר וכו׳ הק׳ בש״ח למה לא פירש״י כן לעיל בפרשת במדבר דכתיב וקלעי החצר ואת מסך וכו׳ אשר על המשכן וכו׳ ונדחק לתרץ זה מאד ע״ש ונלע״ד בפשיטות דהתם מיירי קרא בזמן שהמשכן עומד על מתכונתו דמיירי במשמרת הלוים החוני׳ סביב ושם הפירוש מבואר טפי מהכא דמיירי בזמן שהוא מפורק שהיו נושאים אותו ונראה לכאורה דהכא לא שייך פי׳ זה לכך פי׳ כן רש״י דהכא נמי שייך לומר שהיו נושאים קלעי החצר ואת מסך וכו׳ שהם הסוככים ומגינים על המשכן בזמן שהוא על מתכונתו ומעתה ממילא בפשיטות נפרש כך גם בקרא דבמדבר אלא דנטר לפרשו כאן דהכא איצטריך טפי:

ויתדתם ומיתריהם. שֶׁל עַמּוּדִים; שֶׁהֲרֵי יִתְדוֹת וּמֵיתְרֵי הַקְּלָעִים בְּמַשָּׂא בְנֵי גֵרְשׁוֹן הָיוּ, וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים הָיוּ לַיְרִיעוֹת וְלַקְּלָעִים מִלְּמַטָּה, שֶׁלֹּא תַגְבִּיהֵם הָרוּחַ, וִיתֵדוֹת וּמֵיתָרִים הָיוּ לָעַמּוּדִים סָבִיב לִתְלוֹת בָּהֶם הַקְּלָעִים בִּשְׂפָתָם הָעֶלְיוֹנָה בִּכְלוּנְסוֹת וְקוּנְדָּסִין, כְּמוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן: