פרשנות מצטטת על במדבר ג:מא

וממאי דבשה. דבמדבר דכתי' ואת בהמת הלוים תחת בהמת דבשה פדו פטרי חמורי ישראל. דילמא בפטר חמורי דלוים פדו. (לא) נאמר כסף לדורות. דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה וסתם פדיה בכסף:

מלאו ידכם היום לה', בשכר שלא טעיתם בעגל ועל ידי שעשיתם היום את נקמת ה' וקנאתם לאלהי ישראל, תזכו להתקרב אל ה' ולעבוד עבודתו, כי עד הנה העבודה היתה בבכורות, והלויים לא נבחרו עד בשנה השנית שנאמר ולקחת את הלויים לי אני ה' תחת כל בכור (במדבר ג' מ"א), אבל מן היום הזה והלאה תמלאו ידכם לה', שתהיו מוחזקים בדבר וראויים להלקח תחת הבכורים, שהרי איש בבנו ובאחיו שלחתם ידכם לכבוד ה', וגרמתם בזה שיתן ה' עליכם ברכה, דהיינו שיכרות אתכם ברית שלום ויקרב אתכם לעבודתו בתוספת קדושה וכבוד, כדרך האמור בפנחס, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל, ולשון ברכה האמור כאן מפורש במשנה תורה, שאחר סיפור מעשה העגל סמך הכתוב בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וכו' ולברך בשמו עד היום הזה (דברים י' ח'):

שנים ועשרים אלף. וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵרִים — בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי קְהָת שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, בְּנֵי מְרָרִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתָיִם; וְלָמָּה לֹא כְלָלָן עִם הַשְּׁאָר וְיִפְדּוּ אֶת הַבְּכוֹרוֹת וְלֹא יִהְיוּ זְקוּקִים הַשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַמִּנְיָן לְפִדְיוֹן? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת (דף ה'), אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְוִיִּם בְּכוֹרוֹת הָיוּ, וְדַיָּם שֶׁיַּפְקִיעוּ עַצְמָם מִן הַפִּדְיוֹן: