פרשנות מצטטת על במדבר ג:נ

ועל שנים חלק. ה"ג וכתב על ע' זקן וב' מהן הניח חלק, רצה לומר ואח"כ נתן בקלפי ובללן יחד. וא"ת לא היה לו ליטול רק י"ב ולכתוב על עשרה ששה זקנים ועל שתים חמשה זקנים ומי שיעלה בידו פתח של ששה יברור מאותו שבט ששה וכו' [ג"א] ושמא י"ל א"כ אותו שבט שיעלה בידו פתק של חמשה יהיה בזיון לכל השבט כאלו לא בחר השם בכל השבט, אבל עכשיו לא נתבזה רק אותו הזקן ועיין (בקצ"מ) שהקשה שם עוד עיין לעיל פ' נשיא מ"ש בפדיון בכור בן לוי:

וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ״ בְּוָא״ו, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גְּזֵרַת מַאֲמַר וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְגוֹ׳? וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הֵעִיר כַּוָּנַת כָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה״ וְגוֹ׳, שֶׁגְּזֵרָתוֹ הוּא ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּקַּח פִּדְיוֹן בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מֵאֵת הַבְּכוֹרוֹת וְלֹא מֵהַלְוִיִּם, שֶׁתַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁפָּדוּ בְּבֶהֱמַת הַלְוִיִּם בְּהֶמְתָּם כְּמוֹ כֵן יִפְדּוּ הַנּוֹתָרִים מֵהֶם, וְקַל וָחוֹמֶר הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה הַפִּדְיוֹן. וְכֵן אָמַר בַּמַּעֲשֶׂה וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְגוֹ׳ מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף, וְהוֹסִיף לוֹמַר מִצְוָה שְׁנִיָּה שֶׁיִּהְיֶה הַפִּדְיוֹן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלָקַחְתָּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְחָזַר לוֹמַר תִּקָּח, שֶׁיִּקַּח הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא כָּפוּל, וְשֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב בַּפִּדְיוֹן.