פרשנות מצטטת על במדבר ד:ב

נשא את ראש בני קהת. במדבר ד' ב' את ראש בני גרשון שם פסוק כ"ב עי' לקמן ריש סי' ד':

וַיַּקְרֵב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַהַבְדָּלָה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, וּמַה הִיא הַקְּרִיבָה שֶׁאָמַר כָּאן? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: הָאַחַת הוּא הַבְדָּלַת שֵׁבֶט לֵוִי מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר כִּי הִבְדִּיל וְגוֹ׳ מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְהַשְּׁנִיָּה הַקְרָבַת בְּנֵי קְהָת שֶׁהִקְרִיבָם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַלְוִיִּם לָשֵׂאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר ד:ב) ״נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת״, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּקְרֵב אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ פֵּרוּשׁ עָנָף הַקְּהָתִים בְּנֵי לֵוִי, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אוֹתְךָ רָמַז לוֹ שֶׁכֻּלָּן נִסְמָכִין עָלָיו וְהוּא גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן.

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ נָשֹׂא. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיְדַבֵּר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳״ בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת הַקּוֹדֵם שֶׁבְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר עִנְיָן אַחֵר לְבַד הַמִּסְפָּר, וְהוּא שֶׁיְּנַשֵּׂא וִירוֹמֵם בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְעֵרֶךְ בְּנֵי מְרָרִי, וְעִנְיָן זֶה הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין נְשִׂיאוּת זֶה בְּגֶדֶר נְשִׂיאוּת בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, לָזֶה קָבַע לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁצִּוָּה עַל מִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי אָמַר ״בְּנֵי מְרָרִי וְגוֹ׳ תִּפְקֹד״, לֹא קָבַע לָהֶם דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם מַעֲלָה אֶלָּא מִנְיָן, מִמַּה שֶׁאָמַר ״תִּפְקֹד״ וְלֹא ״תִּשָּׂא״.