פרשנות מצטטת על במדבר ד:ט

בגדי שרד. הם הנזכרים בפרשת במדבר סיני כי צוה השם שיכסו הארון בפרכת בעבור כבודו, ועל הפרוכת כסוי עור תחש, ועל זה הכסוי בגד כליל תכלת ועל דרך הסברא, כי התכלת בעבור כבוד הארון, אם היה האויר זך, ואם ירד גשם יסירהו ויעמוד עליו כסוי עור תחש ועל שלחן הפנים בגד תכלת, ובגד תולעת שני, ולמעלה כסוי עור תחש, ובגד תכלת על המנורה ועל מזבח הזהב וארגמן על מזבח העולה ועל הכל עור תחש, ואחר שהזכיר בגדי שרד, הזכיר בגדי הקדש שהם לאהרן שהוא הכהן הגדול, והחל לפרש אותם:

וַאֲנִי אוֹמֵר, אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי מוֹכִיחַ וְדָן לִפְנֵיהֶם מֵהַכְּתוּבִים דְּלָא קְבִיעֵי נֵרוֹת. הָרִאשׁוֹן, מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁהִזְכִּיר כָּל פְּרָטֵי מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה לֹא הִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁעָשָׂה ״לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ״, שֶׁאִם הַנֵּרוֹת קְבוּעִים כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמַּעֲשֶׂה חָל זִכְרוֹן הַדָּבָר. וְעוֹד רְאָיָה אַחֶרֶת, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ד:ט): ״וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ״, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע שֶׁאֵין הַנֵּרוֹת קְבוּעִים, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הַנֵּרוֹת בִּכְלַל הַמְּנוֹרָה הֵם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרְטָם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵינָם קְבוּעִים וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרְטָם כְּמַלְקָחֶיהָ וּכְמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁהֵם בִּפְנֵי עַצְמָם.

וכסו בה ממנה דוגמא והנותר בבשר ובלחם ביום משחו אותם וכן אשר ישרתו לה בהם.