וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃
חזקוני
עשו בגדי שרד וגו' כל בגד ובגד ממין אחר כיצד לארון הקדש ולשולחן הפנים ולמנורה ולמזבח הזהב ולכל כלי השרת שבקדש לכל אחד מהם בגד תכלת ולמזבח העולה בגד ארגמן, וללחם הפנים ולכלי השלחן בגד תולעת שני כמו שמפורש בפרשת במדבר.
שפתי חכמים
ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. ויתחלף האל"ף במלת תתראו לוי"ו שבשרש רוה. וכמוהו רבים. ופי' הקרא כן הוא ומרוה תלמודו בעה"ז גם הוא יורה לעה"ב. וא"ת מאי ראייה זה לפי' אחרון שפי' שהוא ל' כחישה אדרבה הא מייתי ראייה שהוא ל' שביעה וי"ל דאתרווייהו מייתי ראיה דלפי' ראשון הוה שפיר ראייה כפשוטו ולפי' אחרון ג"כ ראייה ויהא תתראו כמו תתרוו והוא מל' בלא שביעה כמו הולך ערירי (לעיל טו ב) מפרש רש"י בלא בנים אף ע"פ שפירושו יורשים היינו יש לו בנים וכן ודשנו את המזבח דכתיב בפ' במדבר (ד יג) שפירושו דשן ואפ"ה מפרש רש"י וסילקו את הדשן וא"כ ה"נ כן הוא והוה כאילו כתיב תתרוו דאל"ף מתחלף בוי"ו דאותיות אהו"י מתחלפים זה עם זה ואפשר דמרוה גם הוא ג"כ יש לפ' מלשון שביעה ויהיה דומה ממש לתתראו ויהיה פי' הפסוק ומרוה כלומר מי שהוא בלא שביעה בעה"ז גם יהיה שבע לעה"ב וק"ל:
עץ יוסף
אלו קרסוליו. מפני שהן סובלות הגוף קאמר ויסתבל שיהיו נלאות מלסובלו. ופירוש המלה הפך הענין, כמו (במדבר ד, יג) ודשנו את המזבח, (תהלים נב, ז) ושרשך מארץ חיים והדומים להם. וטעם קריאת הקרסול חגב. אפשר מפני שיש להחגב קרסולים מלבד הכרעים כדאיתא בפרק אלו טרפות (חולין נט, א). ואף על גב שיש מינים אחרים מהארבה שיש להם כמו כן, נקט החגב מפנין שהוא לבדו הטהור כדאיתא התם (יפה תואר):