וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
ברכת אשר
רש"י ד"ה מכסה לאהל, ...עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים... אלו דברי רבי נחמיה. ולדברי רבי יהודה מכסה אחד היה וכו'. והוא על־פי שבת כח ע"א. והנה כדעת רבי נחמיה משמע כאן ולהלן (לו, יט; לט, לד), ואילו כדעת רבי יהודה משמע מלהלן (לה, יא; מ, יט) וגם מבמדבר (ד, כה). ומעניין שבגמרא שבת מובאת מחלוקתם בלא כל התייחסות לכתובים, ואולי זה משום שיש כתובים לכאן ולכאן. וראה מה שכתבתי בספר במדבר (ג, כה). (פ' פקודי תשמ"ט, ויקהל־פקודי תשנ"ג, במדבר תשס"ב)
רבנו בחיי
ודע כי לפי המדרש הזה יש לתמוה כי כיון שהיה משה במלון למה אמר ותקח צפורה צור והראוי למשה שישתדל הוא בעצמו במצוה, וע"כ פירש רבינו חננאל ז"ל כי משה לא היה שם במלון כי כן הזכיר למעלה ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, ובאור הפסוק ששלח אותם לפניו ואח"כ וישב משה מצרימה וכיון שכן לא היה משה עתה במלון, ואמר ויבקש המיתו כלומר לנער שהיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד מקום המילה ואז ותקח צפורה צור כי הבינה שהיה העונש על שאחרה זמן המצוה ולא מלה אותו ביום שמיני, כך פי' רבינו חננאל ז"ל בראש סדר וישמע יתרו, ובפי' רש"י ז"ל ראיתי כי משה היה במלון אבל היה חולה ולא היה יכול למולו ומלה אותו צפורה.
מלבי"ם
ומשמרת בני גרשון המשכן היינו יריעות התחתונות, והאהל הם יריעות עזים, מכסהו כולל עורות אילים ועורות תחשים, וכמ"ש לקמן [ד כה] מכסהו ומכסה התחש: