פרשנות מצטטת על במדבר ד:כו

וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ ׀ פֶּ֣תַח ׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃

דברי ירמיהו

עשרה תנאים בבית ואח"כ יתחייב הדר בו לעשות מזוזה ואם חסר תנאי אחד מהן פטור מן המזוזה ואלו הן וכו' ויהיה לו דלתות וכו'. בראב"ד השיג עליו וכן ברא"ש בהל' מזוזה ועי' בכ"מ ובתוס' מנחות ל"ג ע"א בד"ה תלי עיי"ש ובתשובת רבינו לחכמי לוני"ל בכ"מ כתב דלא מקרי שער בשאין לו דלתות. וכן מוכיח בעירובין עיי"ש. ובמרכבת המשנה כתב שכונתו להאי דאי' במס' עירובין דף ו' ע"ב ירושלים אם לאו דדלתותיה נעולות בלילה הוי רה"ר עיי"ש. והנה לכאורה שאני להוציא מתורת רה"ר ולהיות רה"י צריך דלתות ונעולות בלילה עכ"פ. ולאו משום הדלת רק משום שתהיה בגדר נעולות המשוי לרה"י דהוי ע"י הדלת רשות בפ"ע. משא"כ לענין מזוזה דבשער תליא מאי דמקרי שער ולא ס"ד לומר דצריך למזוזה ג"כ דלתותיה נעולות לזמן כמו לענין רה"י שם. וז"ל רבינו שם שכל פתח שאין לו דלתות פתח מקרי שער לא מקרי וכן מוכח בעירובין עכ"ל:
והנה לחלק בין פתח ושער עי' בפ"ק דמס' עירובין דף ב' ע"ב פתח שער החצר מקרי פתח סתמא לא מקרי. וברש"י פתח החצר דאקרי פתח בפרשת נשא עיי"ש ומקרי שער החצר עיי"ש. ונראה שהבדל בין פתח שהוא החלק הפתוח לכנוס וליצא. ושער מקרי הדלתות ולזה נראה שכיון רבינו. ועי' בס' ברכת אברהם לרבינו אברהם ז"ל סי' מ"א עיי"ש:
שאל רבBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

ודע כי המזבח הזה היה גבהו עשר אמות, וזה שאמר ושלש אמות קומתו על מקום המערכה בלבד נאמר, והראיה שהיה גבהו י' אמות ממה שאמרו רז"ל רבוע יהיה למאי אתא מופנה הוא דכיון דאשמועינן חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב יודע אני שרבוע הוא ומה ת"ל רבוע יהיה, אלא אתיא לגזירה שוה נאמר כאן רבוע יהיה ונאמר במזבח הקטורת רבוע יהיה הוא שכתוב (שמות ל א) ועשית מזבח מקטר קטורת אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו מה מזבח הקטורת גבהו פי שנים ברחבו אף כאן גבהו פי שנים ברחבו, א"כ מה אני מקיים ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה, ועוד ראיה ממה שדרשו רז"ל במסכת סוכה פ' לולב וערבה מורביות של ערבה היו נותנים בצדי המזבח וראשיהן כפופין על המזבח תנא רכות וארוכות היו י"א אמה כדי שיהיו גוחות על המזבח אמה, וזה ברור שהיה גבהו של מזבח עשר אמות. ועוד דרשו רז"ל במסכת זבחים מזבח שעשה משה היה עשר אמות שהכתוב הקישו למשכן שנאמר (במדבר ד׳:כ״ו) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח, מה משכן עשר אמות אף מזבח עשר אמות. ועוד פסוק מלא הוא במזבח שעשה שלמה שהיה גבהו עשר אמות שכן כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב ד׳:א׳) ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו, וכן המזבח לעתיד.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

לילפו מפתח שער החצר - ארוחב פריך דתנן במתניתין והרחב מעשר אמות ימעט הא אשכחן פתח חצר דהוי עשרים רוחב ואיקרי פתח דכתיב ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר בפרשת נשא כתיב אבל אגובה ולמיפסל בגובה יותר מה' אמות לא מצי פריך דהא אשכחן פתח ההיכל דגבוה כ' וקא קרי ליה פתח:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

גמר פתח מפתח ופתח משער - אסמכתא דרבנן בעלמא כתיב הכא אל פתח בית אביה וכתיב במשכן (במדבר ד׳:כ״ו) מסך פתח שער החצר מה פתח האמור במשכן שער עמו אף פתח האמור כאן שער עמו והדר גמר האי שער משעריך האמור בעבודת כוכבים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואת מיתריו. שֶׁל הַמִשְׁכָּן וְהָאֹהֶל, וְלֹא שֶׁל חָצֵר:
שאל רבBookmarkShareCopy