פרשנות מצטטת על במדבר ז:כא

אֶלָּא אֵין זֶה כִּי אִם הַקְּבוּרָה, שֶׁיְּקַבְּלוּ חֶלְקָם לִהְיוֹת לָהֶם מְקוֹם קְבוּרָה בָּאָרֶץ, לְפִי שֶׁכָּל מֵתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיִּין תְּחִלָּה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו, ג). אֲבָל זַרְעָם קִבְּלוּ חֶלְקָם גַּם בַּחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָאָבוֹת דַּוְקָא לְאַחַר מִיתָה שֶׁיִּחְיוּ תְּחִלָּה. עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַרְאָה זוֹ: עֶגְלָה כְּנֶגֶד אַבְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית יח, ז) ״וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם״. וְעֵז כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, שֶׁהִלְבִּישׁ עַל צַוָּארָיו עוֹרוֹת גְּדָיֵי עִזִּים. וְאַיִל כְּנֶגֶד יִצְחָק, שֶׁהִקְרִיב תְּמוּרָתוֹ אַיִל. וְכֵן פֵּרַשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים (במדבר ז, כא). וְתוֹר וְגוֹזָל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. ״וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ״ — רָמַז כִּי שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אֵלּוּ דַּוְקָא אַחַר בִּתּוּר, דְּהַיְנוּ אַחַר מִיתָה, יְקַבְּלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ, כִּי מֵתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיִּין תְּחִלָּה, אֲבָל לֹא בְּחַיֵּיהֶם. ״וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר״ — כִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְתוֹר וְגוֹזָל יָבוֹאוּ חַיִּים לָאָרֶץ, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי וָמִי הַהוֹלְכִים לָאָרֶץ, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן יִהְיֶה לָאָבוֹת חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְהוּא אַחַר בִּתּוּר וּמִיתָה, דְּהַיְנוּ אַחַר הַעֲרֵב שִׁמְשָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמַת הַמָּוֶת עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם״, כִּדְאִיתָא (קהלת יב, ב) ״עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ״, לְהוֹרוֹת, כַּד נָיֵים וְשָׁכִיב אַבְרָם, אָז יְקַבֵּל חֶלְקוֹ בָּאָרֶץ, אֲבָל לֹא עַכְשָׁיו, כִּי ״לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה״. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בָּאֵי הָאָרֶץ אַחַר הַעֲרֵב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל אַבְרָם וְתַרְדֵּמַת הַמָּוֶת, כָּאָמוּר.

וגם את הצרעה. דע כי הנסים שני חלקים, נסים נסתרים ונסים מפורסמים, והזכיר המפורסמים בפסוק של מעלה, הוא שאמר המסות הגדולות אשר ראו עיניך והאותות והמופתים, ועתה יזכיר מכת הצרעה שהוא מן הנסים הנסתרים שנראה לעיני רואיהם שהיא באה בדרך הטבע כענין הגשמים, לפי שאין בשניהם שנוי טבעו של עולם אבל הם ענין טבעי, וזהו לשון וגם כלומר וגם בדרך הטבע יושיעך הש"י כנגד אויביך, ולכך לא תערוץ מפניהם, כלומר שאין לירא מהאומות אלא מהשם השוכן בקרבך.

ויכסו ההרים לפיכך ויגוע כל בשר שלא מצאו מקום לנוס ומתו.